לפני 10 שנים בדיוק, בתאריך ו' אב, שוחרר יו"ר ש"ס לשעבר, אריה דרעי, מכלא מעשיהו. דרעי הורשע בשנת 1999 בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. העונש אותו קיבל דרעי בבית המשפט המחוזי, נחשב אז לחמור במיוחד: ארבע שנות מאסר, בנוסף לקנס של 250,000 ש"ח.
וכך נכתב בעמוד האישי של דרעי ב"כיכר השבת":
גזר הדין הקשה, שהתקבל בהלם גדול בציבור המזרחי, נוצל היטב בידי אריה דרעי שהוביל את ש"ס בבחירות לכנסת ה-15.
השטח רתח, הציבור הספרדי זעם, והתוצאות בקלפי היו חסרות תקדים: 17 מנדטים לתנועת ש"ס. מהתוצאה עצמה אגב, לא זכה אריה דרעי ליהנות. הוא התפטר מתפקידו כיו"ר ש"ס, והותיר את 17 הח"כים תחת הנהגתו של אלי ישי.
אריה דרעי שערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, לא הצליח להביא לזיכוי, אולם הקל במעט את עונשו, והוא קוצר בשנה אחת ל-3 שנים בלבד.
גם לאחר פסק דין זה, ניסה אריה דרעי בהמשך הדרך, לבקש דיון נוסף בעניינו. עיקר טענתו נגעה לאמינותו של עד המדינה יעקב שמואלביץ – ידידו לשעבר.
אריה דרעי טען כי הפרקליטות הסתירה מבית המשפט מסמכים הנוגעים להרשעותיו הקודמות של שמואלביץ בפרשיות הונאה בשווייץ. אולם בית המשפט לא קיבל את טענתו, וקבע, כי גם ללא עדותו של שמואלביץ, נותר הבסיס הראייתי להרשעה איתן.
עם הרשעתו הסופית בבג"ץ, החל אריה דרעי את מסעו אל הכלא. תחת הקריאה הבלתי נשכחת "הוא זכאי", שטף את הארץ מסע חסר תקדים של אהדה לאריה דרעי ושל האשמת הפרקליטות ובית המשפט ברדיפה עדתית.
שירי מחאה מיוחדים הולחנו, מודעות ענק הודבקו, הפגנות מחאה נערכו בכל פינה, דיסקים מיוחדים לצפייה הופקו כנגד השופטים, הכל במסגרת מחאה עממית מהגדולות שהיו בארץ.
ביום כניסתו לכלא, בחודש ספטמבר 2000, נערכו הפגנות המוניות בכל רחבי הארץ, שיירות מחאה התקבצו בואכה כלא מעשיהו, שם נערכה עצרת המונים לתמיכה באריה דרעי, עצרת שבראשה עמד הרב עובדיה יוסף עצמו.
אריה דרעי, שבתקופה קודם מאסרו עזב את העיסוק הפוליטי ודבק בעיסוק הרוחני, הרבה להתפלל. הוא התבודד ושהה זמן רב בקברי צדיקים בצפון, נסע לקבר רבי נחמן מברסלב שבאומן, ועסק רבות בלימוד תורה. תמונתו נכנס לכלא, כשבידיו ספר תורה קטן, הייתה זו שעיטרה את כותרות העיתונים ביום שלמחרת.
את המעמד ההמוני בפתח הכלא, ניצל אריה דרעי בכדי לסגור פינה נוספת. בפני קהל האלפים הוא ביקש סליחה מהגרא"מ שך זצ"ל, על שהפר את ההתחייבות הכתובה שנתן לו לשמוע בקולו, כאשר נכנס לממשלת רבין – על אף התנגדותו הנמרצת.
אגב, מכתב ההתחייבות אותו נתן אריה דרעי לרב שך, אותו מכתב שדרעי הפר את הנאמר בו, נושא את התאריך בו ניתן
גזר דינו בבית המשפט. רבים ראו בזה סימן כי מדובר בעונש משמים על ה´קפידא´ שהייתה לרב שך כנגדו.
עם כניסתו של אריה דרעי אל בין חומות הכלא, לא עזב אותו קהל אוהדיו. מול חומות הכלא הוקמה "ישיבה" הנושאת את השם "שאגת אריה", והיא פעלה עד לתום תקופת מאסרו של אריה דרעי. שנתיים לאחר תחילת מאסרו, לאחר ניכוי שליש בשל התנהגות טובה.
לאחר שחרורו מהכלא, המשיך להתנהל כנגדו מה שכונה "התיק הציבורי". בסיום משפט זוכה אריה דרעי בארבעה מתוך חמשת סעיפי האישום, כאשר בגין הסעיף בו הורשע, ספג דרעי עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי, בנוסף לקנס כספי של 10,000 ₪.