בשיא המלחמה הקרה בשנת 1965, זמן קצר לאחר שסין ביצעה ניסוי גרעיני ראשון, יזמה סוכנות הביון האמריקאית CIA מבצע חשאי להצבת ציוד ריגול בהרי ההימלאיה.
מטרת המבצע הייתה להציב אנטנת האזנה המופעלת באמצעות מקור אנרגיה גרעיני על הר נאנדה דבי שבצפון הודו, בנקודת תצפית הצופה לעבר גבול סין, כדי לעקוב אחר ניסויי טילים סיניים.
הרעיון למבצע נולד בשיחה לא רשמית בין הגנרל קרטיס לה־מיי, מפקד חיל האוויר האמריקאי, לבין בארי בישופ, צלם נשיונל ג’יאוגרפיק ומטפס הרים, שסיפר על נקודות תצפית בהימלאיה המשקיפות עמוק לתוך טיבט וסין. בהמשך התבקש בישופ לארגן משלחת חשאית במסווה של מחקר מדעי. הוא הקים את “המשלחת המדעית של סיקים” וגייס בין היתר את ג’ים מקארתי, מטפס צעיר ועורך דין במקצועו, שקיבל שכר חודשי עבור מה שהוגדר כ"משימה חיונית" לביטחון הלאומי.
הודו הצטרפה למהלך בשקט, על רקע החשש מסין לאחר המלחמה שארעה בשנת 1962 בין המדינות.
לצורך המשימה גויסו מטפסים אמריקאים והודים שנשאו עמם אנטנה, כבלים ומחולל חשמל במשקל כ־13 קילוגרמים מדגם SNAP-19C, שבתוכו היה פלוטוניום.
הטיפוס החל בספטמבר 1965, והמטפסים הוטסו לגובה רב ללא התאקלמות מספקת. רבים חלו. מקור האנרגיה הגרעיני פלט חום, והמטפסים לא הבינו אז את הסיכון הבריאותי הכרוך בכך.
ב־16 באוקטובר, סמוך לפסגה, הכתה הסופה. הצוות היה מותש, רעב וללא מים, והסיכוי לשרוד היה נמוך. קפטן מ.ס. קוהלי, קצין הודי ומפקד המשלחת, צפה במתרחש ממחנה הבסיס המתקדם והורה בקשר לצוותים לחזור מיד ולהציל את חייהם, תוך הנחיה לא להוריד את הציוד.
המטפסים הסתירו את הציוד על מדף קרח סמוך למחנה, וירדו במהירות.
בשנה שלאחר מכן חזרה משלחת לחפש את המתקן, אך גילתה שהמדף שעליו הונח נעלם לחלוטין, ככל הנראה בעקבות מפולת שלגים. חיפושים באמצעות גלאי קרינה וחיישנים לא העלו דבר.
כך נותר על ההר מתקן גרעיני שהכיל כמות פלוטוניום משמעותית. המתקן לא נראה שוב מעולם, וארצות הברית לא הודתה בפומבי בקיום המבצע, שבאופן רשמי כלל לא התרחש.
הסוד נשמר עד סוף שנות ה־70, אז חשף עיתונאי בשם הווארד קוהן את הפרשה במגזין Outside. החשיפה עוררה סערה ציבורית בהודו, כולל הפגנות נגד ארצות הברית. מאחורי הקלעים פעלו נשיא ארה״ב ג’ימי קרטר וראש ממשלת הודו מוררג’י דסאי להרגעת המשבר, ובמכתבים פרטיים כינו את הפרשה “עניין מצער”.
שנים לאחר מכן הביעו המעורבים חרטה. מקארתי הזהיר מפני השארת פלוטוניום באזור שמימיו מזינים את נהר הגנגס, וקוהלי הודה כי בדיעבד לא היה פועל כך, ותיאר את המבצע כפרק עצוב בחייו.
0 תגובות