בשנת תש"ד (1944), בסיומה של השואה הנוראה, נערך מסע לארץ ישראל ליתומים ויתומות, שנותרו לבדם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מהמסע נותר לנו יומן מרתק, של השיירה שעלתה לירושלים דרך תוואי רכבת מנחל שורק.
"הדרך מתפתלת בין ההרים. תחנת ביתר, מערת שמשון, מקומות היסטוריים וקדושים עוברים לפנינו במהירות הבזק... וגם המית הלבבות מתגברת והולכת..."[1].
מהי 'מערת שמשון' המדוברת שריגשה את הנוסעים בשנת תש"ד?!!
לא מדובר בקבר שמשון, שכן אותו לא ניתן לראות מהרכבת (וכן בשנת תש"ד קבר שמשון לא היה קיים, וד"ל), ורבה סקרנותי הייתה לבקר במערה זאת המזוהה עם שמשון הגיבור.
מנהג ישראל (דין הוא): יום ראשון בשבוע, טיול למקום חדש
מנהג הוא לי מזה שנים רבות, שביום ראשון מיד לאחר השבת, אני יוצא לטייל, בהקפדה על מקום חדש בארצנו הנפלאה.
כמחווה לצופי היקרים בסטטוס, ובגדר "מי רואה אותם יוצאים ואינו בא", לטיולי מצטרפים יהודים טובים מכל הזרמים החוגים והעדות, הכמהים לחזות בנפלאות ונסתרות ארצנו הקדושה.
כך החילותי ללמוד את פרקי הנ"ך העוסקים בשמשון הגיבור, ושם הבנתי שזולת קברו המפורסם של שמשון הגיבור (המזוהה בימינו בתל צורעה), בהרי בית שמש בהר ממול מערת הנטיפים המפורסמת, מסתתרת מערה עתיקה שיש אומרים שבמעמקיה התחבא שמשון הגיבור לאחר שעשה שמות בשדות פלישתים, ושרף אותם בעזרת 300 שועלים שלזנבם חיבר לפידים בוערים.
לא ברור מה לבש שמשון הגיבור בשעה שהוא הסתתר במערה אליה אנו יוצאים, אולם נראה שקירות מערה זו לא חזו מעולם בקבוצת מטיילי, עליהם נמנה גם יהודי ירושלמי חמוש ב'הויזן זאקן', ווסט בוהק, והעיקר במרבית היום, הוא עסק בלספר בדיחות ירושלמיות עסיסיות, כך שכולנו שמחים ומחייכים מראשית הטיול, ועד סופו.
הגישה אל המערה, עליה יש אומרים שהיא היא האתר המקראי "סֶלַע עֵיטָם", היא קשה ביותר, ולטפס אליה צריך להיות גיבור כשמשון, או בן שבט יהודה שהגיעו למקום והסגירהו לפלישתים - ולא חלש כפלישתים שלא הצליחו להגיע למקום בכוחות עצמם, ובביטאון יהדות ספרד 'הד המזרח', הדבר הוסבר שהיה זה מחמת הקושי הרב לרדת אליה במדרגות צרות ומסוכנות מראש ההר[2].
לפני שתשאלו אותי בתגובות, מדוע שבט יהודה הסגיר את שמשון לפלישתים? אסביר לכם גולשי 'כיכר השבת' היקרים, שהפלשתים ביקשו לנקום בעם ישראל על מעלליו של שמשון הגיבור בעמם, וכדי להימנע מכך, זקני שבט יהודה החליטו להסגירו לפלישתים, וכדי שיניחו לעם ישראל, שבט יהודה הבטיח לשמשון שהם לא יפגעו בו, אלא רק יעבירו אותו לפלישתים. בס"ד נעשה לשמשון נס, והכבלים נמסו מידיו, והוא המשיך לפגע בפלישתים, והפעם באמצעות לחי חמור (ויהי רצון שנזכה לבקר במקום זה, ולמצוא את שרידי לחי החמור בטיול הבא...).
תחילת המסע ל'מערת שמשון'
אנו מגיעים בשעת בוקר מוקדמת לחניה של מערת הנטיפים, משם יורדים בשביל אתגרי עד לחיבור של נחל שורק.
מתברר שהמסלול לא מתוחזק, ואף איבדנו את סימון השבילים, או אז אנחנו מנווטים לפי התנאים הגאוגרפים בשטח, ויורדים בוואדי התלול העמוס בצמחיה עד מסילת הרכבת העתיקה לירושלים העוברת בתוואי נחל שורק.
אם דמותו של שמשון מתקשרת ישירות לעיר עזה - המסלול למערת שמשון מתקשר ישירות למנהרות חמאס ברצועת עזה, ואת פסי הרכבת אנחנו עוברים דרך הליכה שפופה במערה חשוכה העוברת מתחת הפסים, לא לפני שאנחנו יורדים אליה בעזרת סולם מפחיד.
חשוב לציין, שהמסורת על מיקום מערת שמשון בצלע ההר ממולנו, מתקשרת ישירות עם העובדה שהרכבת עוברת פה בסמוך, והמערה ניבטת מחלון הנוסעים, כך מאז שהרכבת החלה לפעול בסוף המאה ה-19, רבו המסורות שמערה זו היא סלע עיטם.
מסורות לא מגיחות בחלל ריק, וכבר בתקופה הביזנטית במקום התגוררו נזירים נוצרים, ומהם נותרו אבני בניה עתיקות מסותתות, ושרידי בור מים גדול.
'בעל האוצרות' מתאר את 'מערת שמשון'
'בעל האוצרות', ר' יהודה דוד אייזנשטיין, פורסם בעיקר בשל ספריו 'אנציקלופדיה אוצר ישראל', ולקט יומני הנוסעים 'אוצר מסעות'. כיאה למלקט ספרי נוסעים, כתב בעצמו יומן בעקבות ביקורו בארץ ישראל, ובין היתר הוא כותב: "ירושלים הרים סביב לה.... לא רחוק מהעיר ראיתי פי מערה גדולה, והגידו לי שהיא מערת שמשון הגיבור...", לא ברור האם הכותב התכוון למערה ספציפית זו.
אחד הראשונים שכתב עלי ספר את מיקומה של מערת שמשון היכן שמזוהה כיום, הוא ג'יימס אדוארד הנאואר שהיה אחד מחוקרי ארץ ישראל המובהקים ביותר, והוא סייר באזור זה בשנת תרס"ז (1907), ובספרו 'אגדות מארץ הקודש' הוא ציין את מערה זו, כסלע עיטם והגדירה מערת שמשון הגיבור.
גולשי 'כיכר השבת' היקרים הרוצים ללמוד בעיון סוגיה זו של סֶלַע עֵיטָם, ילמדו את ספר שופטים, פרק ט"ו, פסוק ח', וכן את פרק ט"ו, פסוק י"א.
הסבורים שמקום זה, הוא סלע עיטם, מתבססים על הנאמר בשופטים ט"ו, ח': "וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל-יָרֵךְ, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם". סעיף הסלע הוא נקיק לפי פירוש רש"י.
בעיתונות בתחילת המאה, ועד שנות השישים, מערת שמשון צוטטה ברבים מהסיורים שנערכו במקום.
!["ללא תשלום, וללא הרשמה: טיול במערת שמשון". עיתון הארץ[3] - 12 יולי 1963](https://images.kikar.co.il/cdn-cgi/image/format=jpeg,fit=contain,width=900/2024/01/11/927d8770-b070-11ee-b41a-7d0c84f590cd__h1158_w1285.png)
עיתון 'דואר היום' בעריכת איתמר בן אבי, כתב בשנת תרפ"ו (1926)[4], על שני יהודים שנסעו ברכבת מיפו לירושלים, אחד מהם אמריקאי רוגז, שכדי להניחו מכעסו, הבטיח לו היהודי המקומי להראות לו את מערת שמשון הגיבור. מסתבר שהמערה ש"הייתה במקום תלול מאד", ו"על פי דעת ערביי הסביבה מערת שמשון הגיבור היא", מצאה חן בעיניו, והוא הבטיח שכשהוא יחזור לאמריקה הוא יקים חברה שתגאל את המקום כדי למוסרה לחברה לחקירות הארץ.
כמו בימינו, שיש יזמים חרוצים, המשתמשים בשמו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ומפרסמים בשמו עסקים כמו 'צימר הרשב"י', 'ספא הרשב"י', 'פיצה הרשב"י', וכו'. כך גם בעבר, ורכבת ישראל בפרסומיה בשנת תשי"ד (1954), כשרצתה לשכנע את הנוסעים שיעדיפו לנסוע אתה, ולא עם האוטובוסים, היא "גֵּרְתָּה" את הנוסעים, בכך שיש נוף הרים מהרכבת, ומקומות היסטוריים כנחל שורק ומערת שמשון:
"בהעלותך ירושלמיה ברכבת, אתה נהנה מנוף הרים נהדר עובר על פני מקומות היסטוריים כנחל שורק, הרטוב, מערת שמשון, ביתר וחוסך בהוצאת הנסיעה", (מתוך פרסום של רכבת ישראל).
עיתון הארץ (מתאריך 18 לספטמבר 1963), בכתבה תיירותית כתב על המקום:
"במצוקי שמשון ובמערת שמשון ליד בית שמש אין מרבים לבקר, כי הגישה לשם אינה נוחה. למקום עולות מדרגות ממחצבת שמשון [היום הרטוב, י"ש], ולפי המסורת שמשון בבורחו מהפלישתים התחבא במערה זו. במערה העתיקה, יש ביצורים עתיקים שטרם נחקרו, ויש הרבה מאד עמודים נטיפים חבויים ובריכת מים קטנה".
בכתב העת 'חבצלת' מתאריך 7 ליולי משנת תרס"ה (1905) מאת המו"ל ר' ישראל דוב פרומקין, סוקר מסע ברכבת, ושם הוזכר במיקום הנוכחי של ימינו מערת שמשון: "ולצלע אחד ההרים ימינה נראה מערה גדולה הנקראת בשם מערת שמשון".
נראה שפרומקין פקפק מעט במסורת זו, שכן מיד הוא המשיך וכתב: "על כל פנים עוברים אנו עתה על סביבות המקום בו נולד שמשון, כי לא רחוקים אנו מהכפר זרעא [אשר הוא צרעה]".
חיים ברגר היה מראשוני מדריכי הטיולים בארצנו הקדושה, היסטוריון, וצלם. לפנינו תיעוד ממודעה שפורסמה באביב תרפ"ט (1929), מטעם הסתדרות העובדים העברית הכללית (סניף חיפה), על טיול בחול המועד פסח לארץ החורים, שם בין היתר יבקרו באזור הרטוב, ויסיירו במזבחות בסביבה, סלע עיטם ובהמשך בשוכה ועזקה, עמק האלה, ובית גוברין.
אם בימינו במודעות לטיולים נכתב "חובה להביא", בימים הללו נכתב: "רצוי שכל מטייל יקח אתו תנ"ך, אוכל לחמישה ימים, שמיכה צפחת מים ופנס".
כך או כך, הביקור במערת שמשון, הוא מדהים ביותר. המסלול אליו ירוק ופורח כולו, ויתן השם שנזכה לתחיית המתים, ונפגוש את שמשון הגיבור, שהיה משיח בדורו.
• • •
עוד על מערת שמשון, ראה 'במעבה ההר', כתב עת חצי־שנתי לארכיאולוגיה והיסטוריה של אזור ההר ולחקר חללים תת-קרקעיים, גיליון /10 מס' /2 סתיו 2020 (אלול תש"ף)
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
לבירורים אודות כניסה למים וכו':
- מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
- תיאום טיולים מוקד טבע 02-6247955
- קו ליער 1-800-350-550
[1] שמואל רוטשטיין 'וקמת ועלית', בהוצאת מרכז לספרות חרדית בארץ ישראל, ירושלים תש"ד, נסיעה מטעם אגודת ישראל עמ' 13. הובא ביתד נאמן בחול המועד סוכות תשנ"ו.
[2] שנה שנייה 1943, כרך ב גליון טז עמ 10.
[3] מערת שמשון הוזכרה בהארץ, כבר בתאריך 30 ינואר 1928
[4] שנה שמינית גליון כ יום שישי כ"ח תשרי תרפ"ו. ועין במעשה המלא.
