ב־25 במאי צפוי האפיפיור ליאו ה־14 לפרסם את האנציקליקה (מנשר דתי) הראשונה שלו, "Magnifica Humanitas" ("האנושיות הנשגבת"), מסמך תיאולוגי-חברתי מקיף העוסק בהגנה על כבוד האדם בעידן הבינה המלאכותית. מדובר במהלך חריג בהיקפו ובשאפתנותו, הממקם את הוותיקן בלב הדיון הגלובלי סביב השפעות הטכנולוגיה המתקדמת על החברה האנושית.
המסמך נחתם ב־15 במאי - תאריך סמלי המציין 135 שנים לפרסום האנציקליקה "Rerum Novarum" של האפיפיור ליאו ה־13, אשר עסקה בזכויות עובדים במהלך המהפכה התעשייתית. הבחירה בתאריך אינה מקרית: הוותיקן מבקש לשרטט הקבלה ישירה בין האתגרים החברתיים של המאה ה־19 לבין אלו של העידן הדיגיטלי.
על פי הצהרות מוקדמות, האנציקליקה צפויה להתייחס לשורה של סוגיות בוערות: מהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה וריכוז הכוח הכלכלי, דרך סכנות השימוש בטכנולוגיה לצרכים צבאיים, ועד לחשש מפגיעה ביכולת החשיבה הביקורתית של הדור הצעיר. האפיפיור הזהיר לאחרונה מפני מצב שבו מכונות (כוונתו לכאלו המנוהלות בעזרת AI) "מסירות אחריות מהבחירה האנושית" ומעמיקות סכסוכים קיימים.
בצעד חסר תקדים, בהצגת המסמך ישתתף גם כריסטופר אולה, ממייסדי חברת Anthropic, מהחברות הבולטות בתחום הבינה המלאכותית. נוכחותו מסמלת מגמה חדשה של שיתוף פעולה בין מוסדות דת בעולם לבין גורמים טכנולוגיים, בניסיון לעצב מסגרת אתית לפיתוח ושימוש ב-AI. Anthropic עצמה מיצבה את עצמה כחברה המקדמת "בינה מלאכותית אחראית", ואף קיימה לאחרונה מפגשים עם מנהיגים דתיים ממגוון דתות.
ההיבט התיאולוגי של המסמך צפוי להיות מרכזי במיוחד. חוקרים בכירים מדגישים כי השאלה איננה רק טכנולוגית או כלכלית, אלא בראש ובראשונה רוחנית: מהי המשמעות של להיות אדם בעידן שבו מכונות מסוגלות לחשוב, ליצור ואף לקבל החלטות ומה מקומה של הדת. בהתאם לכך, הוותיקן כבר הקים ועדה ייעודית לבינה מלאכותית, שמטרתה לגבש מדיניות מוסרית כוללת ולהבטיח פיתוח טכנולוגי התואם את עקרונות "ההתפתחות האנושית השלמה".
יתכן, אומרים המומחים, כי בעקבות הכרזה זו נתחיל לראות במקום אנשי דת אנושיים - רובוטים מבוססי AI שישולבו במערך הקיים.
0 תגובות