אל-חיאם, דרום לבנון. קו הרכס שממנו שוגרו במשך שנים טילי נ"ט בכינון ישיר לעבר רכבים אזרחיים בכבישי מטולה וכפר יובל.
כאן, בעומק השטח, מתרחש השינוי התפיסתי הגדול ביותר של צה"ל: לא עוד התבצרות מאחורי הגדר, אלא לחימה אגרסיבית בתוך מרחבי השיגור והטרור.
בין הריסות הבתים, גילו לוחמי גדוד צבר מנהרה טקטית משמעותית שהייתה אמורה לשמש למארבים קטלניים – עדות חיה לכך ששום פצצה מהאוויר לא תחליף סריקה יסודית של בית-אחר-בית.
מפקד הפלוגה, סרן מ', מתאר בראיון מיוחד את ההיתקלויות בטווח אפס, מתייחס לחששות של התושבים, ומצהיר: הפעילות והשמדת תשתיות הטרור נמשכות במלוא העוצמה.
סרן מ', כמה זמן אתה נמצא פה בשטח לבנון?
"אנחנו פה באזור הארבעה חודשים, נלחמים פה בעומק לבנון, בעיירה אל-חיאם. הנקודה כרגע היא בין הצפוניות ביותר שצה"ל נמצא בהן בדרום לבנון".
ברחובות הללו שאנחנו עומדים בהם כרגע, התנהלו פה עד לפני כמה חודשים קרבות עזים עם מחבלי חיזבאללה
"אמת. כן, היו פה קרבות עם חיזבאללה ממש איפה שאנחנו נמצאים עכשיו, במפנה המערבי של אל-חיאם. היו פה המון התקשרויות והיתקלויות בטווחים מאוד קרובים: הנחת מטענים, ירי צמוד לכוחותינו... היו גם נפגעים, צריך להגיד – לא מהגדוד שלנו, אבל תחת החטיבה, מהסיירת היו פה נפגעים, ומגדודים אחרים.
"וכן", מוסיף המ"פ: "הייתה פה לחימה עצימה. מה שאתה רואה עכשיו, שאנחנו נמצאים פה במהלך היום והכל כביכול שקט, זה בזכות העבודה הקשה של הלוחמים. לפני כן הייתה פה לחימה מאוד מאוד עצימה".
ומאחורינו יש את אותה חנות מפורסמת כביכול של בגדים, "בגדים בזול", ובמהלך הלחימה לוחמי צה"ל מזהים במקרה – בלי מודיעין מקדים – פיר למנהרה טקטית מאוד מאוד משמעותית
"האמת היא שכשאנחנו נכנסנו לפה אמרו לנו שיש פה תשתיות טרור, וזו באמת אחת המשימות: למצוא, לאתר וכמובן להשמיד. ובאמת, כמו שראיתם ביחד איתנו, מצאנו פה את תשתית הטרור המאוד משמעותית הזאת".
"צריך להגיד", מדגיש הקצין: "זו מנהרה טקטית שיכולה הייתה להסב אבדות כבדות לכוחותינו. תחשוב רגע על תנועה של כוחותינו פה על הציר, היתקלות קרובה עם מחבל שבעצם ברגע אחד נעלם בעובי האדמה. לא משנה כמה תירה לבית, לא משנה כמה תפגיז מהאוויר...".
לדבריו: "כששאולים אותי הרבה אנשים למה צריך את כוחות צה"ל היבשתיים, למה יש חיל אוויר וכל השאלות האלה של 'למה אי אפשר לעשות הכל מהאוויר' – זו בדיוק התשובה. זאת אומרת, כל עוד לא נהיה פה רגליים על הקרקע, ולא נחפש בית-בית, ומתחת להריסות ובתוך הבתים, אז תשתיות הטרור האלה ימשיכו להתקיים".
אפשר להגיד שכל מה שאנחנו רואים כאן בשעות האחרונות זה השינוי המשמעותי ביותר בצה"ל אחרי השבעה באוקטובר. לא עוד צה"ל שנמצא על הגבול והאזרחים מול המחבלים, אלא צה"ל עמוק בפנים.
"ממש ככה, אנחנו רואים את זה הלכה למעשה. אנחנו פה שומרים על כפר יובל, על מטולה. צריך להגיד, אל-חיאם זה האיום המרכזי פה על תושבי מטולה באופן מסורתי, שנים רבות אחורה. תושבי מטולה היו תחת איום של כינון ישיר. כינון ישיר זה ממש טיל נ"ט שמגיע מפה, מהאזור שאנחנו נמצאים בו, מקו הרכס.
"בעצם, מי שלא יודע – אזרחית או אישה שנוסעת בכביש למטולה הייתה יכולה לחטוף טיל לתוך הרכב. וזה שאנחנו נמצאים פה כרגע היום, זה מנטרל את האיום כמעט לחלוטין, צריך להגיד אפילו לחלוטין. כן, יש עדיין ירי של פצמ"רים ודברים יותר מרחוק, ובעזרת השם אני מקווה שגם לשם אנחנו נגיע, לאזורים של 20–30 קילומטר לעומק לבנון, אבל כן – האיום המיידי הוסר".
עד מתי אתם פה? אולי זו השאלה שמעסיקה יותר מכל את תושבי הצפון
"נכון. אז אני יכול להרגיע את תושבי הצפון שאנחנו פה כדי להישאר, ועד הניצחון בהקשר הזה. זאת אומרת, אני יודע שתחת חטיבת גבעתי אנחנו נעשה כל משימה על הצד הטוב ביותר. וכמו שאתה אומר, אלו לקחים מהשבעה באוקטובר – אין לנו פריבילגיה להשאיר פה אפילו תשתית אחת, אפילו קלאצ'ניקוב אחד, אפילו קמצוץ של איזה חוליית מחבלים שאנחנו יודעים שיום אחד תסכן פה את התושבים. צריך להגיד שאנחנו כבר קרובים להשלים את המשימה, אבל יש פה עוד עבודה".
עד כמה מסובך ורגיש ועדין להיות בשטח הזה ולהילחם פה, כשאתה יודע שמעליך הדרג המדיני כבר הכריז על הפסקת אש?
"אני חושב שבזכות המפקדים שלנו אנחנו עם חופש פעולה מלא מאוד. כל איום שיש לנו, אנחנו יודעים להסיר אותו, ויש לנו את הגיבוי המלא מהמפקדים. צריך להגיד שהפסקות אש וכל ניסוח כזה או אחר אנחנו משאירים לדרג המדיני.
"אנחנו נמצאים בשטח, אבל ממשיכים לעבוד, שאף אחד לא יחשוב אחרת. רק אתמול הפלוגה שלי ביצעה פה פעילות חבלה והשמדנו עוד מבנים בתוך "הקו הצהוב", שזה מה שכרגע מאפשר לנו. כל יום שמגיע אנחנו מסירים איומים ומבצעים פה פשיטות באש בעוצמה מאוד מאוד חזקה. אני לא אסכן את הלוחמים שלי בשביל שום הפסקת אש, זה לא יקרה".
0 תגובות