יצא לכם להכיר מקרוב רואה חשבון או מנהל כספים? זה לא חייב להיות בן משפחה: מספיק שתכירו כזה חבר וירטואלי, ניסיתם פעם לנהל איתם שיחה בראשון לחודש דמצבר (למניינם)? אין להם זמן לענות מה השעה. העמל, האחריות והדקדוק על כל פרט בסיכומי שנת המס והמאזנים כבדה כל כך, שהדבר היחיד שייתכן שתשמעו מהם זה: "דבר איתי בתחילת שנת המס הבאה".
ניתן גם לראות בדפי הפייסבוק שלהם,את השעות המאוחרות שהם יוצאים מהמשרד לאויר העולם, בימים האחרונים של דצמבר, תחת הסטטוס: "אפילו השמש כבר הלכה לישון"...
או: "מספרים, מספרים, מאזנים מאזנים".. "שיגיע כבר ה-1 לחודש"! ויש גם את אלה המנומסים שנוטים תמיד להצטדק ולהתנצל על היעלמותם ואז זה נראה כך: "לכל חבריי היקרים ומשפחתי האהובה שלא הקדשתי להם זמן במשך החודש האחרון - דעו לכם: אהבתי לא השתנתה, הימים האלה דורשים ממני, ריכוז מירבי ושעות ארוכות של חשבונות סופיים - מבטיח לפצות!".
השבוע ייערכו ברוב מקומות התעסוקה בארץ "הרמות כוסית" על השנה שחלפה ועל זאת שעומדת בפתח. כחלק נכבד מהשקות מסוג זה מגיע מנכ"ל החברה ובדרך כלל מרעיף על עובדיו ברכות ותשבחות, על התשואות הנכבדות, על ההישגים הטובים, הרבה על אחוזים ורבעונים שהיו בשיא מהשנה החולפת.
לא תשמעו מילה על הפסדים, פיטורים, צימצומים, ככה זה, אנחנו אוהבים לזכור את רגעי האושר והנחת. בפרט שמדובר בפרנסה שלנו. בתום האירוע גם יחלקו בקבוקי יין או צנצנות דבש לשנה מתוקה.
ואם מדברים על סיכומים איך אפשר שלא להתייחס לשנה התקשורתית, הפוליטית ואם אהיה ספציפית - המגזרית שעברנו: מה לא אמרו על החרדים השנה, כמו החום באוגוסט, שכל שנה נדמה שהוא חם מתמיד בעשור האחרון, כך גם נדמה היה לי לפחות, שמאחורי כל מעטפת האמת החלקית, היה רצון גדול לפלג, להעצים ובעיקר ליצור כותרות.
היו דברים שהסכמתי והיו גם כאלה שנחרדתי, היה בי רצון לצאת ולהסביר עד שהבנתי שגם אני כמו אותו יורק מבית שמש (להבדיל) לא מייצגת אף אחד מלבד את עצמי! אמרו גזענים, ויש שאמרו משתמטים. על חטא שחטאנו לפנייך בגזענות, ועל חטא שחטאנו לפנייך בהשתמטות, על חטא שחטאנו לפנייך ביריקה, ועל חטא שחטאנו לפניך באי נשיאה בנטל, אך על כולם אלוקה סליחות...סלח לנו.. מחל לנו.
כמידי שנה גם השנה הזאת, הזמן האהוב עלי ביותר הם ימי אלול. כנראה אני אוהבת סגירת מעגלים והתחלות חדשות, אפילו שזה דורש חשבון נפש אין סופי ומאזנים בדומה לאותו רואה חשבון מיוזע ומנהל כספים טרוד.
רק שכאן זה בהרבה יותר משמעותי. מאזנים מול רבונו של עולם. אך מה שמכריע את הכף (תרתי משמע) היא החזרה של הילדים הבייתה מהגן עם הרצון הגדול להיות טובים ולאסוף מצוות. בשבת האחרונה התמוגגתי מנחת שכל מה שביקשתי מביתי נעניתי ברצון, היו פעמים שהיא עצמה יזמה מטלות כדי להגדיל את סל הזכויות, ואני כמו אמא טובה שרוצה לצ'פר על כל חיוך או מעשה, ישבתי היום וכתבתי מגילת מצוות ומעשים טובים לגננת היקרה, שגם לה עצמה ירבו הזכויות על כמות הסבלנות שהיא מצטיידת בה מידי בוקר.
ואם בענייני חשבונאות עסקינן - אנא רבונו של עולם- שיתנהגו כך שוטף 120. ועד אז כדאי שגם אני יהרהר איפה אני עומדת ובמה עלי להשתפר - אז דברו איתי בתחילת שנת תשע"ג.