בית המשפט העליון ביטל היום (ראשון) את פסק הדין התקדימי של בית הדין הרבני, שחייב אם למול את בנה, זאת כחלק מהליך גירושין.
אביו של הילד דרש לכפות על האם לבצע את ההליך, זאת למרות התנגדותה הנחרצת. שישה מתוך שבעה שופטים קיבלו את עתירת האם בנימוק שבית הדין חרג מסמכותו.
השופטת מרים נאור קבעה בפסק הדין כי לא ניתן לכרוך עריכת ברית מילה בתביעת גירושין, אך קבעה כי האב זכאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ושם יוכל לנסות ולהכריח את עריכת ברית המילה.
כזכור, על פי פסק הדין של בית הדין הרבני בנתניה, שניתן לפני כחצי שנה ואושר על ידי בית הדין הרבני הגדול, האם חייבת למול את בנה, כאשר בכל יום שהוא לא נימול, יושת על האם קנס בסך 500 שקל לכל יום.
"ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת - אין הצד השני יכול לעכב בידו, אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית", כתבו הדיינים הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי בהחלטתם לחייב את האם לערוך את ברית המילה.
האם מצידה טענה, כי אביו של הילד היה שותף להחלטה הראשונית שלא למול את הבן, אך לאחר שהחלו בהליך גירושין דרש לחייב אותה למול את בנם.
בסוף 2013 עתרה האם לבג"ץ כנגד ההחלטה, באמצעות עורכי הדין אביגדור פלדמן ומרסלה וולף. היא טענה כי בית הדין חרג מסמכותו וכן כי "העתירה מעלה שאלה הנוגעת לזכות הורה ולזכות הנימול לחופש מדת, לזכות האם שלא להסכים למילת בנה ולפעול על פי מצפונה ואורח חייה המתנגדים לפעולה הפיזית של מילת הבן", נכתב בעתירה.
כזכור, לפני מספר חודשים הגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבית המשפט את עמדת המדינה בנידון. לדבריו, בית הדין הרבני חרג מסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה, ועל כן יש לקבל את העתירה של האם. וינשטיין הטיל ספק בנוגע לכוונות בית הדין ואמר כי ספק אם הכרעת בית הדין התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד.
וינשטיין ציין כי מן הראוי היה שהעמדה בשאלת ברית המילה תגובש תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים - מומחה רפואי, עובד סוציאלי, בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה או אפוטרופוס לדין.
לדעתו של וינשטיין, מכיוון שבמקרה הנוכחי לא התייעץ בית הדין באנשי מקצוע, "נפלה טעות בהחלטת בית הדין".
כזכור, את תשובת בית הדין לבג"ץ מסר היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד שמעון יעקבי, שם כתב כי "סמכותו של בית הדין הרבני היא לדון במחלוקת שבין הורים כמו כל עניין הכרוך בגירושין".
יעקבי הביא בתגובתו את החלטת הדין של בג"ץ משנת 98', בעקבות עתירה של עמותה שביקשה לאסור באופן גורף עריכת ברית מילה לקטינים, שם נקבע כי "יש לראות בברית המילה אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית".
"לאורך כל ההיסטוריה בוצע הטקס על ידי מוהל שאינו בהכרח רופא. עריכת ברית מילה משקפת את טובת הקטין על פי המבחן הדתי ועל פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה".
בתשובתו לבית המשפט כתב יעקבי כי "בית הדין הרבני לא התיימר ואינו מתיימר ליטול לעצמו סמכות חוקית להורות על עריכת ברית מילה כאשר שני ההורים אינם מעוניינים בכך. בתי הדין הכריעו במחלוקת בין הורים בסוגיה הנתונה לאפוטרופסותם - כמו כל עניין אחר שנכרך בפועל בגירושין".
"לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט הרך הרגשה של חריגות מיותרת שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה".
"לאור רגישות הסוגיה ובפרט על רקע הצורך לערוך ברית מילה לתינוק מוקדם ככל האפשר כל עוד אין מניעה רפואית לכך, והכל מנקודת מבט של טובת הילד וזכויותיו – מן הראוי כי בית המשפט יכריע בדחיפות בעתירה", כתב יעקבי.