לכבוד: כבוד שר האוצר,
דר' יובל שטייניץ
משרד האוצר
רח' קפלן 1
קריית הממשלה
ירושלים
מכובדי, שלום רב!
הנדון: מכתב תודה
בימים קשים אלו, כשתושבי ישראל מפנים פנים זועפות לעבר שר האוצר אודות מיסי הדלק המופקעים, אני רוצה לומר לך כחריג וכיוצא דופן, תודה רבה!
אתה וודאי תוהה בינך לבין עצמך, תודה זו מה טיבה? על מה ולמה?
אולם, כדי להסביר את תודתי, עלי לחשוף בפניך חלום ילדות, אותו טיפחתי ורוממתי במשך שנותי עלי אדמות.
אני קצת נבוך, אבל בזכותך אני יכול לדבר על זה, כי אתה הוא מי שיעזור לי להגשים את חלומי הנכסף.
כל ימי הייתי מלחשש לעצמי, עד כמה כייף לחיות באירופה - ארצות רחבות ידיים, הרים מושלגים, נופים, סקי, ועוד... בקיצור - החיים הטובים.
אולם אחת ידעתי ברגע שעמדו רגלי תחת החופה עם רעייתי, שחלומי נגוז, ותקוותי אבדה - לא אירופה ולא נעליים, היא לא בקטע על אירופה. מה לעשות?!
והנה, לפתע אחרי שנות נישואין רבות ומאושרות, מבליחה לה איזו קרן אור בדמות כבוד השר יובל שטייניץ, ובפיו רעיון נפלא - אני אהפוך את ישראל לאירופה. הכיצד?
ובכן אטיל מס מופקע על הדלקים, ולשאלת ההמונים המוכים תחת שבטי אענה, אנו ממש כמו באירופה כלשונו "חלוקה כזו מקובלת גם במדינות אירופה".
אודה ולא אבוש, היום לראשונה אני הולך בקומה זקופה, חלומי בדרך להגשמה, משפט זה ממש מחמיא לי, אכן סוף סוף הגעתי לאירופה, ואיני מבין על מה יצא הקצף?
רק שיש לי עוד רעיון קטנטן לומר לך, אדוני, אולי במסגרת שדרוג מדינתנו יהיה ניתן להגדיל את מסגרת שכר המינימום במשק, ושלא לשכוח גם את השכר הממוצע במשק, ולהשוותם לרמה המקובלת באירופה?
כמו כן, ברשותך, אולי עוד רעיון קטנטן וזהו - אולי יהיה כדאי להנהיג כאן ב'אירופה החדשה" הזאת שלנו חוק בריאות ממלכתי, כנהוג בכמה מדינות אירופה, או שמא חינוך חינם - קרי מגן ילדים ועד אחרי אוניברסיטה, דבר זה היה מן הסתם נופח חיים אירופיים רעננים בכולנו, ויתכן מאוד שבמסגרת שינוי הסטטוס מ- "ישראלי מסכן" ל"אירופאי מתקדם". היינו סולחים לך על מיסי הדלק המשודרגים, העיקר שאנחנו באירופה...
אני מאמין, שכשמיסי הדלק ירדו (ויש לי אמונה בניסים) אכתוב לך מכתב תודה נוסף.