ריבלין: תומך בהגמשת תנאים לחרדים

ריבלין עמד מקרוב על הפעילות של הג'וינט והגורמים החרדיים בתחום הפיתוח השירותים החברתיים, ובמיוחד בתחום התעסוקה של החרדים, ואמר כי "אמונה יכולה לבקוע את הים. יש כאן חמש שנים של הצלחה ומהפכה בחברה החרדית. אני מתרשם שיש אינטרס הדדי של המדינה ושל הציבור החרדי בגיבוי גדולי התורה והאדמורי"ם- בהשתלבות בחברה הישראלית, במוקדי התעסוקה ובשירות האזרחי. יש לי תחושה שהשינוי יביא למצב שבו בקדנציה הבאה יכהן בממשלת ישראל שר חרדי, ולא סגן שר."

ריבלין העלה את סוגיית ההשתלבות החרדית בשירות המדינה, ואמר כי "שילוב חרדים בשוק העבודה הוא משימה לאומית. יש ציבור שהודר משוק התעסוקה, בין אם רצה בכך ובין אם לא, והדבר הפך להיות בעיה לאומית במדינת ישראל. היום יש מגמה ורצון להשתלב ושיתוף פעולה. לצערי סוגיה זו הוזנחה במשך שנים על ידי המדינה, והיא איננה יכולה להסיר אחריות מכך. בכנסת ישנם עובדים חרדים, והיא עושה מאמץ להגמיש את תנאי הסף ולקולטם בתפקידים שאינם מצריכים תואר אקדמי".

בהתייחס לשירות האזרחי של חרדים, אמר ריבלין כי "באופן עקרוני אני תומך בעיקרון של שירות אזרחי לכל, אך במצב הנתון, צריך להגמיש את הליך הקבלה לשירות האזרחי ולהגדיל את מספר התקנים".

מנכ"ל אגף "תנופה בתעסוקה" בג'וינט פרופ' יוסי תמיר סיפר לריבלין כי "אנחנו מצליחים בהכנסת האנשים בשוק העבודה, אך מאד קשה לקדם אנשים בתוך שוק העבודה. הם נקלטים בשוק העבודה אך הם לא מתקדמים.

תמיר הוסיף, כי "הג'וינט תמך בעולם הישיבות, והעולם החרדי מכיר זאת. ישנה עלייה בגברים דורשי עבודה, קרוב ל- 12,000 חרדים עברו דרך מפת"ח. מעל מאה אלף איש קיבלו מלגות במימון ממשלתי. היום כבר מדברים 6,000 סטודנטים כשפעם היו שישים. 3,000 איש בהכשרות תעסוקתיות.

חייל חרדי בחיל הים שהשתתף במפגש, סיפר ליו''ר הכנסת, כי "רכשתי בית בגיל צעיר, המשכנתא לחצה ולכן הפסקתי ללמוד והלכתי לחפש עבודה. לא ידעתי לעשות כלום. בהתחלה הייתי סדרן מדפים, עבדתי קשה, הרגשתי מבוזבז, אך לא היה לי פתרון. נפגשתי עם נציג מפת"ח בחיפה, הוצגה לי התוכנית בחיל הים, התגייסתי למרות שהיה בלגאן במשפחה. התגייסתי ועשיתי טירונות, השלמתי אנגלית ומתמטיקה. אני בתחום של מערכות נשק ונמצא היום בשירות קבע."