העימות בין איש התקשורת גדי טאוב והעיתונאי הבכיר רונן ברגמן החל בספטמבר 2024, סביב "מבצע הביפרים" המיוחס לישראל נגד פעילי חיזבאללה בלבנון. יום לפני תחילת המבצע, פרסם רונן ברגמן מאמר ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "הסלמה בצפון עלולה להפוך למלחמה אזורית", ובו התריעו גורמים בכירים מפני "צעדים פזיזים" של הממשלה.
בעקבות המאמר, פרסם גדי טאוב שורה של פוסטים ברשת החברתית X, בהם טען כי המאמר נכתב במטרה לסכל את המבצע וכי הוא מהווה "חבלה מובהקת במאמץ המלחמתי". טאוב אף כינה את ברגמן "הדובר האישי של רמטכ"ל הכישלון" וטען כי מדובר ב"הדלפה פלילית".
ברגמן, מצידו, הגיש תביעת לשון הרע וטען כי מדובר ב"עלילת דם" המייחסת לו בגידה וניסיון לפגוע בביטחון המדינה בשעת מלחמה. הוא הכחיש מכל וכל כי ידע על המבצע מראש וטען כי הפרסומים נועדו לשרת את מטרותיו הפוליטיות של ראש הממשלה נתניהו.
השופט ליאור גלברד קיבל את קו ההגנה של טאוב וקבע כי האדם הסביר יבין שהביקורת מופנית כלפי הממסד הביטחוני שהדליף את המידע, ולא כלפי העיתונאי שפרסם אותו. השופט הדגיש כי טאוב השתמש במונח "הדלפה פלילית" ולא "פרסום פלילי", ובכך מיקד את האשמה במדליף.
באשר לכינויים "דובר אישי" או "כתב חצר", קבע השופט כי מדובר באמירות כלליות ובלתי מנומקות שנתפסות כביקורת עיתונאית לגיטימית ולא כלשון הרע. השופט ציין כי הקורא הסביר נוטה להיות ספקני כלפי התבטאויות כאלה.
לבסוף התביעה נדחתה במלואה, וברגמן חויב לשלם לטאוב הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקלים. למרות ההפסד, ברגמן כבר הודיע כי בכוונתו לערער על פסק הדין, בעוד טאוב חגג את הניצחון ברשתות החברתיות וקרא לעוקביו לזכור את המקרה בכל פעם שהם קוראים את דיווחיו של ברגמן.
0 תגובות