פרשה יוצאת דופן שהסעירה את עולם היהלומים הישראלי הגיעה היום (רביעי) לסיומה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כאשר השופט הבכיר יעקב שפסר מסר פסק דין נוקב שחושף רשלנות חמורה בניהול נכסים יקרים. שני יהלומים בשווי מוערך של כ-12.5 מיליון דולר פשוט נעלמו מחברת Hero Investment and Trading Corp, והשאלה המטרידה – איך זה קרה – הובילה למשפט ממושך שהסתיים בחיוב כבד של הנתבעים.
הפרשה החלה בספטמבר 2020, כאשר משה אוטמזגין הודיע לחברה כי שני יהלומים שהופקדו אצלו – יהלום גדול של 18.01 קראט ויהלום קטן יותר של 5.01 קראט – נעלמו ללא עקבות. היהלומים, ששוויים לאחר השבחה הוערך בכ-12.5 מיליון דולר, היו אמורים להיות מאוחסנים במקום הבטוח ביותר, אך במקום זאת התאדו כלא היו.
"היהלומים לא התאדו"
במהלך המשפט טענו הנתבעים כי אינם יודעים מה עלה בגורל היהלומים, אך השופט שפסר הציב סימן שאלה גדול סביב גרסתם. "היהלומים לא מצאו את דרכם החוצה מהכספת לבד או התאדו", כתב בפסק הדין, תוך שהוא מציין כי היעדר מערכת הקלטה פעילה בחדר הכספת מנע כל אפשרות לדעת מה באמת התרחש.
פסק הדין חושף כשל חמור בניהול הנכסים היקרים. בעוד שהחברה הייתה אמורה לשמור על היהלומים במקום מוגן ומפוקח, המציאות הייתה שונה לחלוטין. היעדר תיעוד ומערכות בקרה הפך את האובדן לבלתי ניתן לחקירה, והותיר את החברה עם נזק כספי עצום.
כידוע, עולם אבני החן מלא בפריטים יקרי ערך שדורשים שמירה קפדנית. במקרה זה, הרשלנות בניהול הובילה לאובדן שלא ניתן לתקן.
אכזבה מחברת הביטוח
בעוד שהחברה תבעה במקביל את הנתבעים ואת חברת הביטוח מנורה מבטחים, התוצאה הייתה מעורבת. מנורה מבטחים התנערה מהחובה לשלם בטענה כי חברת Hero כלל אינה מבוטחת תחת הפוליסה. השופט שפסר קיבל את עמדת המבטחת ודחה את התביעה נגדה, מה שהותיר את חברת Hero בסיטואציה שבה נאלצה להסתמך רק על הפיצוי מהנתבעים הישירים.
דחיית התביעה נגד חברת הביטוח מהווה תקדים מעניין בתחום הביטוח העסקי, ומדגישה את החשיבות של בדיקה קפדנית של תנאי הפוליסה לפני הפקדת נכסים יקרי ערך.
השורה התחתונה: הפיצוי הכבד
בתום הליך ממושך, קיבל השופט שפסר את התביעה בחלקה. משה אוטמזגין, אבישי יעקב אוטמזגין וחברת י.ב.י יהלומים חויבו לשלם לחברת Hero פיצוי של כ-7.42 מיליון דולר בגין אובדן היהלום הגדול בלבד. בנוסף לפיצוי, חויבו הנתבעים לשלם הוצאות משפט כבדות בסך 300 אלף שקלים.
יצוין כי חברת Hero חויבה בהוצאות לטובת מנורה מבטחים בשל דחיית התביעה נגדה, מה שמקטין במעט את הרווח הנקי מהפיצוי שהתקבל.
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לחברות המטפלות בנכסים יקרי ערך: רשלנות בניהול ובשמירה עלולה להוביל לנזקים כספיים עצומים ולחבות משפטית כבדה. במקרה זה, היעדר מערכות בקרה ותיעוד הפך את האובדן לבלתי הפיך, והותיר את הנתבעים עם חוב של מיליוני דולרים.
0 תגובות