שורד השבי ירדן ביבס שנחטף בידי חמאס ואיבד את משפחתו שירי והילדים שנרצחו בשבי, סיפר לחדשות 12 על מקצת מהימים האפלים בהם סבל והגעגועים לחברו הקרוב, דוד קוניו, שנותר בשבי חמאס בעזה.
השניים צעדו יחד לאורך שנים ארוכות, החל מכיתה א', וגם בשבי היו זה לצד זה לתקופה קצרה.
ירדן ביבס ביקש מהמחבלים לעבור ולהיות בשבי עם דוד, ביום בו הודיעו לו על מותם של שירי אשתו וילדיהם אריאל וכפיר.
"רציתי להיות עם החבר הכי קרוב שלי. בהתחלה פחדתי לבקש לעבור. לא ידעתי איפה הוא נמצא, עם אנשים יותר טובים, פחות טובים, אני הרי מכיר את אלה שאני איתם, אז אולי היה נכון להישאר איתם. נורא פחדתי לעזוב, אבל אחרי הסרטון אני הבנתי שאני חייב להיות ליד דוד. ישנו מזרן ליד מזרון"
הזמן המשותף שלהם בשבי היה קצר. "הייתי עם דוד, נראה לי, משהו כמו שבועיים, אולי שלושה, ואז הפרידו אותנו - למרות שביקשתי מסינוואר. הוא שאל אותי, 'מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך?' אמרתי לו, 'אני רוצה שתאשר לי להישאר עם דוד'".
ירדן משתף כי לאחר שהמחבלים צילמו אותו ובישרו לו על מותם של שירי והבנים, הוא ביקש מהמחבלים רק דבר אחד, את דוד. כשסינוואר הגיע למנהרה ביקש גם ממנו שלא יפרידו ביניהם. "אמרתי לו, 'זה החבר הכי טוב שלי, אני רוצה להישאר איתו'", אמר ירדן. "הוא אמר, 'אין בעיה, אתה נשאר איתו'".
למרות ההבטחה מסינוואר, ירדן ודוד הופרדו. "הוא לא הבין למה הפרידו אותנו, אני לא הבנתי גם למה". כאמור כך דווח בכתבה הנרחבת בחדשות 12.
על השגרה בחיים במנהרה אמר ביבס "אי אפשר באמת להשתקם. בגלל שגם הייתי בפנים, הייתי באותן מנהרות שהוא ישן בהן, באותם מזרונים שהוא ישן בהם. זה להרגיש רע שיש לי מיטה גדולה לישון עליה, זה להרגיש רע שיש לי מים חמים להתקלח, וזה להרגיש רע שיש לי שלוש ארוחות ביום. לחבר הכי טוב שלך אין בחירה".
0 תגובות