הסערה הציבורית שפרצה לאחר השחתת מיגונית ההנצחה ברחוב אבוחצירא בבני ברק, שם נמחקו והושחתו פניו של לוחם הצנחנים סמ"ר איתי מרציאנו הי"ד, מסרבת לשכוך. כעת, מול קיר הבטון המצולק שנותר בלב עיר התורה, מגיעה תגובתה המצמררת של האם פרידה, לצד עדות משפחתית מטלטלת של אחותו, הילה מרציאנו, שמדברת בשיחה מיוחדת עם 'כיכר השבת'.
בשיחה טעונת רגש, מספרת הילה על המפעל האדיר שהקימה המשפחה לזכרו של איתי, מיזם שנועד כולו להרבות חיים ואחדות: "יש מעל אלף מיגוניות לזכרו של איתי הפרושות ברחבי הארץ", היא חושפת ל'כיכר השבת'. מי שעומדת מאחורי המיזם המורכב והמרגש הזה היא חברת 'וולפמן', המתמחה בהקמת מיגוניות ובהנצחת זכרם של הלוחמים הקדושים.
"זו כבר הפעם השנייה"
אלא שההנצחה הטהורה הזו נתקלה שוב ברוע ובפירוד. "זה כואב לנו מאוד", אומרת הילה, "זו כבר הפעם השנייה שבה אנחנו נחשפים ברשתות החברתיות להשחתת המיגוניות שלנו".
הילה מתארת את הצער העמוק שמלווה את הבית מאז הגיעו התיעודים המבישים מבני ברק: "המשפחה כואבת מאוד לראות את המעשה המכוער שנעשה בימים האחרונים. איתי יצא ב-7 באוקטובר כדי להגן על כולנו, על כל עם ישראל, וחבל לנו מאוד שיש אנשים שלוקחים את זה למקומות כאלה והופכים לחלוטין את הכוונה הטהורה שלנו".
"הוא לא שאל לאיזה מגזר הם שייכים"
במקביל לשיחה הכואבת של האחות, פרסמה אם הלוחם, פרידה מרציאנו, מכתב נוקב ומטלטל המופנה ישירות אל לבם של תושבי בני ברק והחברה הישראלית כולה.
"ב-7 באוקטובר, איתי שלי יצא מהבית", משחזרת האם השכולה. "הוא לא שאל מי האנשים שהוא הולך להציל. הוא לא שאל לאיזה מגזר הם שייכים, מה אורח חייהם או מה השקפת עולמם. הוא פשוט יצא, נלחם בגופו, ומנע בגופו חדירה לקיבוץ יד מרדכי. הוא הציל חיים של יהודים, של ישראלים, של בני אדם. הוא שילם בחייו, בגיל 20, כדי שכולנו - כולל אלו שחיים כאן בבני ברק - נוכל לנשום".
מרציאנו מתארת במכתבה את הפרויקט הארצי שנעשה בשותפות עם 'וולפמן': "בחרנו בדרך של נתינה. יזמנו פרויקט של מאות מיגוניות על שם איתי מהצפון ועד הדרום, מהיישובים היהודיים ועד היישובים הערביים. כמעט בכל מקום שבו חיים אזרחי מדינת ישראל מוצבת כיום מיגונית עם תמונתו של איתי, עם הסיפור של הילד הטהור הזה".
"הדת הפכה לכלי של פירוד ושנאה"
המפגש עם המציאות ברחוב אבוחצירא הכה במשפחה באכזריות. "הבוקר הלב שלי נשבר שוב", משתפת האם פרידה. "בבני ברק, מישהו - אדם שקורא לעצמו יהודי, אדם שחי במדינה שאיתי נהרג עבורה - בחר להשחית את פניו של הילד שלי, הילד של כולנו. הזעזוע שלי הוא לא רק על תמונה קרועה, אלא על ערכים שאבדו. על חברה שבה משווים תנאים של מי שלא נושא בנטל למי שנפל בשדה הקרב. על חברה שבה דת הפכה לכלי של פירוד ושנאה, במקום להיות המצפן המוסרי שמקדש את החיים".
בסיום דבריה, מפנה האם קריאת השכמה דחופה להנהגה ולציבור כולו: "איתי נהרג כדי שתהיה כאן מדינה וחברה. כשאני רואה את מה שקרה הבוקר, אני שואלת את מקבלי ההחלטות: האם זו המורשת של איתי? האם זה מה שמגיע ללוחמים שלנו? שאת תמונתם ישחיתו בשם אידיאולוגיה מעוותת, בזמן שהם ממשיכים לקבל הכל מהמדינה?"
"העם הזה צריך להתעורר", מסיימת האם את דבריה. "איתי לא מת בשביל שנתפלג, הוא מת בשביל שנחיה כאן יחד, בכבוד ובביטחון. מי שמשחית את דמותו של לוחם, משחית את היסודות של כולנו. אני אימא של איתי, ואני לא אשתוק".
יצוין כי בעקבות האירוע אותו חשף איש התקשורת יוסי ריינר, מערכת המשפט מפגינה רגישות יוצאת דופן למציאות המלחמה בפסקי דין שונים הקשורים למיגוניות. במקרה אחד, טייס המבצע טיסות חילוץ והשבת חטופים ניצל מהרשעה בגין פיצול דירה, ובמקרה אחר, בני זוג שהציבו מיגונית ללא היתר כדי להגן על ילדיהם זכו לאוזן קשבת מהשופטים, אם כי בסופו של דבר נדחתה בקשתם לביטול כתב האישום.
0 תגובות