מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את החוק להעמדת מחבלי הנוחבה לדין, ברוב של 93 חברי כנסת ללא מתנגדים.
החוק, שיזמו יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, נועד ליצור מסגרת משפטית מיוחדת למשפטי מחבלי ה-7 באוקטובר. כפי שסיכמה זאת באופן מדויק ח״כ מלינובסקי: ״משפטי אייכמן של דורנו יתקיימו בבירת ישראל, ירושלים״.
החוק גובש בשיתוף פעולה נדיר של שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כאשר את התשתית המשפטית הוביל הפצ"ר לשעבר אלוף במיל' שרון אפק. לפי החוק, המעשים שביצעו מחבלי הנוחבה בין 7 ל־10 באוקטובר 2023 יוגדרו כפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעים נגד העם היהודי, כולל רצח, חטיפה וביזה. החוק יחול גם על עבירות שבוצעו נגד חטופים שהוחזקו בעזה לאחר מכן.
אחד הסעיפים המרכזיים מאפשר להטיל עונש מוות לא רק על מעשי הרצח שבוצעו בטבח, אלא גם על עבירות חמורות נוספות. בנוסף נקבע כי מחבלים שיורשעו בעבירות שעונשן מוות לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות.
על פי החוק יוקם בירושלים בית משפט צבאי מיוחד, ויוגשו כתבי אישום נגד יותר מ-400 מחבלים. המשפטים יחולקו לפי זירות הטבח, ובהן בארי, ניר עוז ומסיבת הנובה. בכל הרכב ישבו שלושה שופטים, כאשר לפחות אחד מהם יהיה נשיא בית משפט צבאי או שופט מחוזי בכיר שיגויס למילואים.
במערכת המשפט ציינו כי חומר הראיות כולל ממצאים פורנזיים מזירות הטבח, תמלילי חקירות ומאות סרטונים שתיעדו את הזוועות. חלק גדול מהחומרים נאסף במהלך הלחימה ברצועת עזה על ידי כוחות צה"ל והשב"כ. ברוב הדיונים הנאשמים לא יהיו נוכחים פיזית באולם אלא יצפו בדיונים באמצעים טכנולוגיים ממתקני הכליאה, בעוד משפחות הנרצחים והנפגעים יוכלו לצפות בדיונים מאולם נפרד או בשידור דיגיטלי.
במערכת המשפט הדגישו כי מדובר בהליך מורכב שצפוי להימשך שנים. עוד צוין כי החקיקה עוכבה במשך תקופה ארוכה בשל שיקולים ביטחוניים וחשש לשלום החטופים.
0 תגובות