דבריו המוקלטים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש הישיבה הגרמ"ה הירש בסוגיה הרגישה והנפיצה של גיוס בני הישיבות, שמירה על עולם התורה והיחסים עם שר הביטחון והרמטכ"ל, חוללו טלטלה נוספת בכותרות החדשותיות השבוע, בעיקר מפני שמדובר בעליית מדרגה של פרסום שיחה רגישה כל כך בין האישיות הפוליטית הבכירה והמשפיעה ביותר לבין מי שלוקח חלק בהנהגת הציבור החרדי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
נושא ההקלטות בשורה ארוכה של פרשיות ואייטמים תקשורתיים, נפוץ מאוד בדור האחרון. בהרבה מאוד מקרים לדברים היו השפעות מרחיקות לכת והם חרצו את גורלם של האנשים שהוקלטו - לשבט או לחסד, לפחות בהיבט הציבורי, הפוליטי או החברתי.
אין ספק - כל מה שנאמר באופן פרטי יותר ונחשף - מעניין יותר את האנשים.
ברוב המקרים - למושאי ההקלטה לא נוח שהם הוקלטו, וכאשר יש לכך היבט משפטי הם עושים מאמצים להצניע את הסיפור ולהעניק לו פרשנות נוחה יותר.
גם פרשיות משפטיות כבדות משקל - בעשרים השנים האחרונות - היו מתובלות בראיות משפטיות של הקלטות ותיעודים.
הקלטת סתר או האזנת סתר - מה ההבדל ולמה?
הרבה פעמים מתבלבלים וטועים בין המושג הקלטת סתר למושג האזנת סתר.
הקלטת סתר, היא הקלטה של שיחה כאשר המקליט הוא צד בשיחה, היא נקראת סתר כי הוא לא מיידע את כל הדוברים בה על ביצוע ההקלטה - והיא הקלטה חוקית לחלוטין אשר ניתן להציגה כראייה בבית המשפט בתנאים מסוימים.
מנגד, חשוב לזכור כי האזנת סתר – בה אדם מאזין ומקליט שיחה מבלי להיות חלק ממנה או מבלי לקבל את האישור המפורש להקליט אותה או את אחד המשתתפים בה מהווה עבירה פלילית, בצידה עונש מאסר של עד 5 שנים.
כך יהיה כאשר אדם הקליט שיחת טלפון או וידאו וכך יהיה במקרה בו אדם הקליט שיחה שנאמרה באופן פיזי במפגש של אנשים שלא היו מודעים להקלטה.
במקרה בו רק צד אחד מתוך הצדדים ידע על ההקלטה למרות שהוא אינו המקליט - יש צורך לברר את הענין משפטית בייעוץ של עורך דין.
איזה ערך יש להקלטה?
חשוב להזכיר כי נקודת המוצא בנושא, שערך ההקלטה של השיחה הוא רק בגלל היכולת המעשית או הריאלית לפרסומה.
באופן כללי, הקלטות של שיחות שהן לא בידיעת כל הצדדים המעורבים בשיחה, הן נושא מורכב שעלול לעורר מחלוקות משפטיות ופוליטיות. למרות שהחוק היבש מתיר זאת, לעיתים רבות נתקלים במהלך פרסום הדברים - במכשולים משפטיים כבדי משקל.
בעשור האחרון, הקלטות סתר, כאלה שנעשו ללא ידיעת כל המשתתפים בשיחה, הפכו שכיחות.
לפעמים מדובר בסכסוכים משפחתיים, או הקלטות לצרכים עסקיים או מקצועיים שמעניקות פרשנות יעילה לדברים, והרבה פעמים אלו עורכי דין, תובעים ונתבעים שנעזרים בתמלול הקלטות על מנת שאלו ישמשו כראייה אשר נחשבת לראייה עליה לא ניתן לערער.
ומעל הכל - הדרמטיות שבהן, אלו שיש להן השפעה ציבורית רחבה, אלו ההקלטות הפוליטיות. אולם, אין הבדל חוקי בנושא ההקלטה, והכללים המתאימים לרוב ההקלטות רלוונטיים גם למקרים פוליטיים.
יוצאי דופן כמובן אלו מקרים בהם יש נגיעה לביטחון המדינה, פגיעה בחיסיון רפואי אישי, או משפטי בין לקוח למיוצג, הפרת חוזה עבודה או סיכון אחר לציבור כמו הוצאת דיבה במידה ותתפרסם ההקלטה.
מה אומר החוק?
שיחות טלפון מותרות בהקלטה על ידי אחד מהצדדים או שניהם בלי צורך לעדכן את הצד השני. הדברים אמורים במידה והמקליט (או מי שפרסם את ההקלטה. י"ג) הוא חלק וצד בתוך השיחה, אפילו כמאזין בלבד בידיעת הצדדים.
החוק מאפשר למקליט את הרשות לעשות בהן כל שימוש שנראה לו לנכון לפי חוק, וזה רכוש שלו, היות והן חלק משיחותיו שלו, כאשר לנוכח זאת יש לו בעלות וזכות אודותיהן.
המשמעות שיש משקל לגניבה של הקלטות כמו כל פגיעה ברכוש.
הסעיף המפתיע
מי שמקליט את השיחה - אינו מחויב להודיע או לדווח לשאר המעורבים על ההקלטה, ויותר מכך, החוק מאפשר להכחיש כי הנכם מקליטים את השיחה גם אם אתם נשאלים על כך בפירוש על ידי צד נוסף בשיחה - אם כי ההמלצה היא כמובן "מדבר שקר תרחק"...
להיתר הזה יש משמעות מרחיקת לכת - כי בסופו של דבר, בכל שיחה חשובה על הצדדים לצאת מנקודת הנחה שהשיחה מתועדת ומוקלטת לצרכים שונים ואינטרסים רבים.
מה מותר ומה אסור?
לפי החוק, מותר להקליט כל סוג שיחה בה המקליט משתתף פעיל, וכתוצאה מכך, גם שיחות עם עובדים ומעסיקים. עם זאת יש מקרים חריגים בהם אסור להקליט את השיחה כמו מטעמים של ביטחון מידע בשיחות בעלות מידע ביטחוני או מדיני רגיש.
לפעמים יש איסור בחוזה עבודה להקליט את הנעשה במשרד או בשיחות בין העובד למעסיק ולכן - עובד שיקליט את שיחותיו עם מעסיקו עלול למצוא את עצמו בסבך משפטי ככל שהוא ירצה לעשות שימוש בתיעוד.
בנוסף, באופן כללי, לעורכי דין אסור להקליט את לקוחותיהם או עורכי דין נוספים מבלי לציין זאת בפניהם, ובאותה מידה אסור להם להקליט דיון בבית משפט מבלי ליידע בכך את הצוות המשפטי, ובמקביל רשאי בית המשפט לסרב לבקשת עורך דין להקליט את אותו דיון.
ההיבט המשפטי
בהרבה מקרים, מבקשים המקליטים או המוקלטים, לעשות שימוש בתיעוד לצרכים משפטיים שונים, להכריע סכסוכים, להציב ראיה או להביע ולחדד עמדה וטענה - בכל מקרה כזה יש משקל להקלטה רק אם היא גם מתומללת בצורה מקצועית ומבוקרת ועולה על הכתב יחד עם הדגשות על הלך רוח והמשמעות העולה מהדברים שנאמרו בהקלטה.
כך למשל, ניסיון פיתוי לעבירה צריך שיובן מהאווירה בשיחה או בחדר בו נאמרו הדברים, לדרישה זו יש משמעות רחבה ובכל מקרה בו מנסים להשתמש בהקלטה כראיה בבית המשפט - הכללים מחמירים הרבה יותר מסתם הקלטה לצורך סיפור דברים פשוט.
אזהרת רגישות ומורכבות
צריך לזכור שכל שימוש בהקלטה רגיש ומורכב בפרט כאשר הצד המוקלט לא ידע על כך שהוא מוקלט, לפעמים השימוש פותח צוהר לפגיעה חוקית אחרת שלא הייתה במרכז ההקלטה, כמו פגיעה בשמו הטוב של המוקלט, חשיפת פרטים אישיים שנאמרו בהקלטה, אמצעי תשלום כמו פרטי כרטיס אשראי ועוד.
במקרים כבדי משקל - שמירת ההקלטה ואחסונה גם היא נושא לדיון כאשר אדם שיאחסן הקלטה רגישה והיא תיגנב ממנו - הוא עלול להיות חשוף לתביעת רשלנות וגרימת נזק בעקיפין למושא ההקלטה.
ומה קורה בעולם?
באופן מעניין, החוק בישראל בנושא הקלטות סתר - מרוכך ומקל ביחס להרבה מדינות מודרניות ומפותחות אחרות.
יש מדינות בהן החוק דורש שכל המעורבים בשיחה יידעו שהיא מוקלטת כדי שיהיה אפשר לעשות שימוש בהקלטה.
גם השאלה כיצד ליידע את הצדדים בשיחה שהיא מוקלטת - עלתה לדיון, כמו למשל, האם מספיק צפצוף רקע או שיש לציין במפורש שהשיחה מוקלטת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ביחס לכך, יש גם דיונים באלו מקרים ההקלטות קבילות בבתי משפט ועוד... מדינות רבות מתירות הקלטה של שיחות אבל מגבילות בחוקים שונים את השימוש בהקלטה בהתאם לחוקי פרטיות שונים וכמובן בהתאם לנסיבות ולתוכן השיחה שהוקלטה.
הדברים נכתבו לצורך העשרה וידע כללי, ואינם מחליפים ייעוץ משפטי מקצועי. השראה למאמר מתוך כתבה של נעמה כהן משיח, אתר 0404, עלון שיווקי חברת אקסטרה.
0 תגובות