דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהותר היום (שלישי) לפרסום, משרטט תמונה מדאיגה של בזבוז כספי ציבור מצד אחד וחוסר יעילות קשה במערכות החינוך והממשל מהצד השני. במוקד הדו"ח: הניפוח חסר התקדים של משרדי הממשלה והזינוק בשיעור התלמידים המקבלים הקלות בבחינות הבגרות – ללא הצדקה פדגוגית ברורה.
הדו"ח, שנערך בחטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות, חושף כי מבנה הממשלה ה-37 הפך למנופח ובלתי יעיל, בעוד מערכת החינוך מאבדת שליטה על מערך ההתאמות בבחינות. המבקר מתריע: "מבנה ממשלה מנופח שפוגע בשירות לאזרח ומבזבז משאבי ציבור יקרים".
20 משרדי ממשלה מיותרים: "כפילויות וסרבול בירוקרטי"
המבקר תוקף בחריפות את מבנה הממשלה הנוכחית, הכוללת 29 משרדי ממשלה ו-33 שרים. על פי הדו"ח, לפחות 20 משרדי ממשלה הם בעלי זיקה הדוקה למשרדים אחרים, מה שיוצר כפילויות, בזבוז ותפקוד לקוי. בין המשרדים המיותרים נמנים המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המודיעין, המשרד למעמד האישה ועוד.
המספרים מעזה: תנועת הגירה חסרת תקדים
המחיר הכלכלי של הניפוח הממשלתי הוא כבד: העלות הישירה של הקמת משרדים חדשים ומינוי שרים נוספים הגיעה ל-43 מיליון שקלים ב-2023. אולם הנזק האמיתי הוא העלות העקיפה – מיליארדי שקלים מתקציבי המשרדים המנופחים שיכלו להיות מופנים לשירותים חיוניים לציבור.
המבקר קורא לבחון את סגירתם של משרדים מיותרים ולאחדם עם משרדי האם, כדי להפנות את התקציבים לטובת הציבור. "מבנה הממשלה הנוכחי מונע משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים", מציין הדו"ח. "הציבור הישראלי משלם את המחיר פעמיים – פעם אחת במיסים ופעם שנייה בשירות לקוי".
מחדל ההקלות בבגרות: כמעט מחצית מהתלמידים עם התאמות
פרק נוסף בדו"ח עוסק במערכת החינוך העל-יסודית. המבקר חושף כי משרד החינוך איבד שליטה על מערך ההתאמות (הקלות) בבחינות הבגרות. הנתון המבהיל: בתוך עשור, שיעור התלמידים הזכאים להתאמות זינק ב-45 אחוזים. כיום, כמעט מחצית מהתלמידים (47%) ניגשים לבגרות עם הקלות.
הדו"ח חושף אפליה ופערים חברתיים: תלמידים מרקע כלכלי חזק זוכים ליותר התאמות (52%) לעומת תלמידים מרקע חלש (38%). הסיבה: עלות האבחונים היקרה שנופלת על כיס ההורים, מה שיוצר אי-שוויון בין תלמידים.
המבקר מציין כי משרד החינוך אישר התאמות "גורפות" בתקופת הקורונה והמלחמה, אך אלו הפכו לנורמה קבועה שמערערת את אמינות התעודה והשוויון בין התלמידים. "חוסר הפיקוח על מערך ההתאמות פוגע באמינות מערכת החינוך ויוצר אי-צדק חברתי", נכתב בדו"ח.
"ממשלה שלא מתפקדת בשעת חירום"
המבקר מציין כי המבנה המבוזר של הממשלה פגע קשות ביכולת המדינה לתפקד באירועי חירום, כמו במלחמת 'חרבות ברזל'. הכפילויות בין המשרדים – למשל בנושאי הסברה, מורשת וחקלאות – יצרו מצב של "ריבוי מפקדים" וחוסר תיאום בשטח.
על פי דו"חות קודמים של המבקר, תופעת הזלזול בממצאי הביקורת חוזרת על עצמה. מתוך 44 גופים ממשלתיים שנדרשו לתקן ליקויים, פחות מחצי טרחו להשיב למבקר. "היעדר משילות פוגע בהרתעה ומביא לאובדן אמון במוסדות המדינה", הזהיר המבקר בדו"חות קודמים.
המבקר אנגלמן סיכם: "על הממשלה לבצע 'חישוב מסלול מחדש' ולצמצם את המשרדים המיותרים לאלתר. מבנה הממשלה הנוכחי מונע משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, והציבור הישראלי משלם את המחיר".
כזכור, בעבר פרסם המבקר דו"חות חמורים נוספים על מצב המשילות בנגב ובגליל, שם נחשפו כשלים דומים בתפקוד הממשלתי. הדו"ח הנוכחי מצטרף לשורה של ממצאים מדאיגים על התנהלות הממשלה והמערכות הציבוריות.
0 תגובות