האירועים הטראגיים שהתרחשו בסוריה בימים האחרונים, בהם טבחו מחבלים מוסלמים במאות דרוזים חפים מפשע, מזכירים את האכזריות שחווינו ב-7 באוקטובר.
הטבח הברברי שביצעו כנופיות מוסלמיות בקרב בני העדה הדרוזית בסוריה החזיר אותי אחורה לסיור שערכתי בנבי אל חאדר הצמוד למעונו של השייח' ריאד חמזה, מבקר המועצה הדתית העליונה של עדת הדרוזים בישראל.
כשישבתי עם השייח' חמזה במהלך הסיור הנדיר שערכתי בנבי אל-חאדר (אליהו הנביא) בכפר יאסיף, לא יכולתי לשער עד כמה דבריו יתבררו כנבואיים.
השיחה שלנו על המצב הדרוזי בסוריה התנהלה באווירה כואבת, והשייח' חשף בפני את המורכבות שבה נתונה העדה הדרוזית - עדה אחת הפזורה על פני מספר מדינות, עם נאמנויות פוליטיות שונות אך זהות דתית ותרבותית משותפת.
"יש לך קרובים בסוריה?", שאלתי את השייח', והתשובה שקיבלתי הייתה ישירה וכואבת: "כן, וודאי בסוריה וגם בלבנון. ואני חושב שאתה רוצה לשאול - איך אנחנו נלחמים זה בזה? התשובה היא שאני מגן על האדמה שלי והם על האדמה שלהן".
"אנחנו כולנו דרוזים וחייבים לעזור זה לזה", הוא הוסיף והסביר שמה שקורה בסוריה, שם הדרוזים מאוימים על ידי כנופיות, מחייב פעולה: "אנחנו מנסים לעזור להם בדרכים כאלה ואחרות. אנחנו שולחים להם סיוע ואני לא אפרט".
במשפט שמקבל משמעות מיוחדת לאור האירועים האחרונים, השייח' הוסיף: "אנחנו בתיאום עם מדינת ישראל עושים שלא יאונה להם רע, ואם נהיה מחויבים לצאת להילחם למענם - אנחנו נילחם למענם". דברים אלה, שנאמרו חודשים לפני הטבח האחרון, מעידים על התחושה שהסכנה לדרוזי סוריה הייתה מורגשת כבר אז, ואכן כ-1000 דרוזים חצו את הגבול לעזור לאחיהם בסוריה.
ישראל שפירא: "יש שני קולות של הדרוזים בסוריה, האחד משתף פעולה עם המשטר הסורי, והשני מתנגד אליו. פה אצלנו בישראל אין שני קולות והכל מחליט השייח' טריף".
השייח ריאד הסביר את הרקע לפיצול הזה: "אלה שמצדדים במשטר החדש הם עושים את זה מתוך אינטרס אישי - הם רוצים להיות שר ולקבל שאר תפקידים. ואלה שמתנגדים מתנגדים עקרונית - הם לא יכולים שסוריה תמשול בהם פוליטית ודתית".
השייח סבור שיש לדרוזים העוז והכח להגן על עצמם: "אנחנו הדרוזים נלחמו נגד האימפריה העותמנית ויכולנו לה. בסוריה הדרוזים נלחמו נגד המנדט הצרפתי ויכולנו להם". המסר היה ברור.
כשאני מפרסם את השיחה הזו לאור האירועים הטראגיים שהתרחשו בסוריה, אני מבין שהשייח' ריאד חמזה חזה את הסכנה המתקרבת. הטבח שביצעו המחבלים המוסלמים בדרוזי סוריה אינו רק טרגדיה מקומית - הוא מזכיר לנו את האכזריות שאנו עצמנו חווינו ב-7 באוקטובר, ומדגיש את החשיבות של הסולידריות והגנה הדדית בין בני עם אחד, גם כשהם פזורים על פני גבולות מדיניים שונים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות