סערה של ממש פרצה בימים האחרונים אצל אוהבי ההיסטורית התורנית.
כשיוצר תוכן, הוגה וראש בית מדרש בסדר הגודל של הרב ספי גלדצהלר, מעלה סרטון לרשת ובו קביעה נחרצת כי אי-שם בשנת תרפ"ז התרחש "ניסיון התנקשות" בחייו של הראי"ה קוק זצ"ל – האדמה רעדה.
אך כאשר בודקים את העובדות מתגלה תמונה מטרידה על האופן שבו נכתבת היסטוריה בעידן הרשתות החברתיות.
במוקד הסערה עומדת טענתו של גלדצהלר, לפיה רבי אשר זליג מרגליות (ריא"ז), מראשי קנאי ירושלים, ניסה להדוף את הרב קוק מגג ישיבת "חיי עולם" בעיר העתיקה. הניסיון, כך נטען בסרטון, כשל רק משום שהרב קוק "היה איש כבד".
את הסרטון הזה שלחתי בקבוצת הוואטסאפ "דיונים תורניים היסטוריים", המאגדת בתוכה היסטוריונים חוקרים, תלמידי חכמים, ופרץ פולמוס סוער.
הדיון מאוד מהר עלה לטונים גבוהים. מצד אחד, גלדצהלר התגונן והציג את מקורותיו: עדויות מכלי שני ושלישי מפי דמויות ענק כמו הרב שלמה פישר זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל, לצד יומנו של הרב שמואל ויינגרטן.
אולם חברי הקבוצה תהוו מה יגיב גלדצהלר לסרטון מטעם הקנאים בו יפרסמו שמועות על חייו האישים של הרצי"ה קוק (שגם הם הודפסו במספר כתבי פלסטר מטעמם).
גלדצהלר הגיב לטענות: "הסיפור מלכתחילה סופר על ידי כשמועות... נאמר במפורש בסרטון שמדובר בשמועות".
אך מרבית החברים לא קנו את ההסבר הזה מכמה סיבות:
1. מבחן ההיגיון והסבירות: אין זה מתקבל על הדעת שניסיון רצח פומבי, לעיני קהל גדול בטקס הנחת אבן פינה, יעבור ללא תשומת לב ולא יוזכר במקורות בני זמנם.
בדיקה יסודית בעיתונות התקופה ובכתבי הפולמוס של שני הצדדים – הן מצד תומכי הרב קוק והן מצד הקנאים שהרבו להתרברב במאבקיהם – איננה מעלה מאומה.
הדבר היחיד שמתועד בספרו של ר' משה בלוי הוא קיתון של מים שנשפך על הרב קוק, אירוע חמור כשלעצמו, אך רחוק שנות אור מדחיפה מגג.
2. "קליקבייט" היסטורי: גלדצהלר התגונן וטען שהוא הדגיש בסרטון שמדובר ב"שמועות" אולם הרב מרדכי יעקובוביץ הטיח בו: "אי אפשר לזעוק בכותרת הסרטון על "ניסיון התנקשות", לתאר בפאתוס ובהמחשות ויזואליות את זירת ה"פשע", ואז להסתתר מאחורי המילה "שמועה" כשהביקורת מגיעה!
3. אמינות המקורות המאוחרים: חברי הקבוצה תהו על הנטייה להעמיס על כתפיו של הגר"ש פישר שלל סיפורים מוזרים שלא היו ולא נבראו, שמועות שלרוב מתבררות כאי-הבנה של השומע. עדות מאוחרת על שמועה – אינה הופכת אותה לעובדה היסטורית.
4. היסטוריון בעידן הלייקים: כאן אנו מגיעים ללב הבעיה, הנוגעת לפרסומו של ספי גלדצהלר עצמו. גלדצהלר אינו עוד בלוגר או טיקטוקר מצוי המעדיף לייקים מאשר אמינות מקצועית. גלדצהלר הוא אדם בעל שיעור קומה, רב מוסמך שכותב דוקטורנט חוקר והוגה דעות. בדיוק משום כך, הציפייה ממנו למתודולוגיה מחקרית ואתיקה מקצועית היא גבוהה פי כמה.
האתיקה האקדמית והעיתונאית קובעת כלל ברזל: ככל שההאשמה חמורה יותר – כך רף הראיות הנדרש גבוה יותר. אי אפשר להאשים אדם מת ב"ניסיון רצח" על סמך רכילות היסטורית שאיננה מגובה במסמך אחד מקורי (!)
מספי ציפינו לסרטון בו הוא יתהה מדוע נכתבה רכילות זולה זו - האם במסגרת המאבק בין הציונות הדתית ליישוב הישן? מדוקטורנט שעבר מבחני רבנות מצופה לפרק את השמועה הזולה הזו. גלדצהלר בחר להמחיש אותה בעזרת ai בה הצופה רואה דמות המזוהה עם ריא"ז מרגליות זצ"ל מנסה לדחוף את הרב קוק זצ"ל מהגג.
הרב ד"ר ספי גלדצהלר מסר בתגובה: "הסיפור מלכתחילה סופר על ידי כשמועות שמביא הרב וינגרטן ולא כעובדות מוצקות. אבל מה שמעניין הוא שבניגוד לשמועות רבות שמסתובבות לפעמים באי אלו קהילות כאן בעלי השמועה עמדו ממש נגד עיני.
"א. שוחחתי עם הנכד של בעל השמועה - הרב אביה הכהן - הנכד של הרב שמואל הכהן ויינגרטן שאישר שכך שמע מסבו ושהדברים ראויים להתפרסם.
"ב. שוחחתי עם תלמיד חכם אחר, שלמד אצל ה'בית ישי' - הרב שלמה פישר זצ"ל ואמר ששמע זאת מפורשות ממנו שזה סיפור ידוע בירושלים.
"מלבד שני אלו גם הרב יוסף לייב זוסמן העיד על כך. גם אליו יש לי קשר ישיר שכן למדתי אצל תלמידו".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות