אין זה משנה אם קראו לזה 'כותאב' בצפון אפריקה, 'חיידר' במזרח אירופה או 'מורי' בתימן. במשך דורות על גבי דורות אבות ואימהות השקיעו את כל מאודם כדי שילדיהם יוכלו ללמוד ולהתחנך בהתאם למסורת ישראל סבא. הם חסכו פת מפיהם וצירפו פרוטה לפרוטה והכל כדי שהילד שלהם ילמד, יתחנך ויגדל להיות יהודי שמחובר בעומק לזהות, למורשת ולמסורת. לא הייתה להם שום ציפייה מהמדינות הנוכריות שבהן הם התגוררו לתמיכה בבחירה שלהם כיצד לחנך את ילדיהם.
כל זה היה שם. בגלות.
אבל בארץ ישראל? במדינת היהודים?
מאות אלפי הורים רוצים ומתפללים שהילדים שלהם ילמדו, יתחנכו ויגדלו להיות יהודים שמחוברים לזהותם, למורשתם ולמסורת שמלווה את עם ישראל מדורי דורות.
אבל למשרד החינוך של מדינת ישראל זה לא מתאים.
מי שנכנס תחת כנפיו במסגרת החינוך הממלכתי נאלץ לקבל עליו את תכתיבי המערכת - חוסר אפשרות לבחור את מוסד הלימודים, אפס שקיפות בתכני הלימוד, תוכניות חיצוניות שמופעלות ע"י עמותות זרות, מיעוט שיעורי תנ"ך אם בכלל וניכור לתכני מורשת וציונות.
ומי שלא מוכן לוותר על כל אלה ופונה למוסדות לא רשמיים, "זוכה" לקיצוצים משמעותיים בכל תקציב אפשרי ונאלץ לשאת בתשלומים גבוהים עבור כל ילד מדי חודש בחודשו, רק כי הוא לא מסכים לחסות בצל כנפי קומיסר החינוך.
הגיעו מים עד נפש.
נעם לישראל תשים סוף לעוול הזה ולעיוותים הללו.
הגיע הזמן לשחרר את מערכת החינוך של מדינת ישראל ולהחזיר אותה להורים ולערכי העם היהודי.
*הכותב הוא סגן ראש עיריית באר שבע ומועמד מפלגת נעם לישראל לכנסת