בפרק מיוחד של הסדרה "יתגדל ויתקבל", החושפת את סודות הקבלה והמיסטיקה עם גדולי המקובלים שבדורנו – בהגשת יוסי עבדו, נפתח הערב שער נדיר להיכלו של 'הינוקא' - הגאון רבי שלמה יהודה בארי.
לכבוד יום הילולת רבנו האר"י הקדוש, נכנסו מצלמות "כיכר השבת" לשיחה בלעדית עם הגאון הינוקא, בה הוא חושף לראשונה את תורתו של האר"י מזווית פנימית ואישית: מה הפך את האר"י לגדול המקובלים בכל הדורות? ואיך יכול אדם פשוט – בימינו – להתחבר לאורו של האר"י, גם בלי סיגופים, ייחודים או קבלה מעשית?
"ברכת 'שהכל נהיה בדברו' יכולה להושיע בכל מה שצריך"
הינוקא פותח בגילוי מפתיע בשם רבי חיים ויטאל: "רבנו האר"י היה נזהר מאוד בברכות הנהנין – זו הייתה אחת הסיבות למעלתו העצומה".
כוונה פשוטה בברכה כמו 'שהכל נהיה בדברו' משברת קליפות רוחניות ומביאה שפע עצום, גם בלי קבלה מעשית. "כשאתה מברך ברכות הנהנין בכוונה אתה מסיר את הקליפות ועל ידי זה אתה יכול לשבר את כל הקליפות ולהשיג את האור האלוקי", מסביר הרב.
הוא מביא סיפור מרגש על המגיד מזלוטשוב: "פעם בא אליו יהודי ורצה ישועה והוא תפס ספל מים ככה ובירך 'שהכל נהיה בדברו' ואמר לו 'נושעת'".
"מכח ההתבודדות זכה לגילוי אליהו ורוח הקודש"
הרב נשאל איך רבנו האר"י קיבל רוח הקודש, הרי אין "מתנות משמים"? הינוקא משתף בתיאור נדיר על האר"י הקדוש: "הוא היה בודל את עצמו מכל הנבראים. הוא היה מתבודד הרבה. למשל על הנילוס, עוד בילדותו, זכה האר"י לגילוי אליהו הנביא. הוא כל הזמן היה חושב על הקדוש ברוך הוא, והרוח הקדוש נגלתה אליו לא מתוך סידור – אלא מעצם הדבקות.
"כל מי שמקדש את עצמו ומבדל את עצמו מהעולם – רואה דברים שהעולם לא יכול לראות".
הרב מתאר את יכולותיו המדהימות כפי שכתב עליו רבי חיים ויטאל: "רבנו האר"י היה רואה על המצח של האדם כמו מסך – הוא ראה על האדם אם טבל, אם נטמא, אפילו אם נטהר – האם עדיין נותר בו רושם של טומאה.
"המצח הוא כמו צג – עליו רואים את כל מה שעבר על האדם, מה חשב ומה עתיד לחשוב –שום דבר לא נסתר ממנו".
השמחה במצוות – המפתח לתיקון
הרב מציין כי "רבנו האר"י ז"ל ניזהר תמיד לקיים את המצוות בשמחה, הוא תמיד היה שמח, היה לו ערך ויוקר לכל מצווה". לדבריו, כשהיה קונה לולב ואתרוג או ציצית ותפילין, הוא מיד היה משלם מתוך חביבות למצווה.
הרב מדגיש נקודה חשובה נוספת: "השמחה הזו לא רק רצויה – היא מתקנת את מדרגת 'יחידה דנשמה', המדרגה העליונה בנפש. זו אותה מדרגה שמתגלה בנשמת משיח".
"84 תעניות? הדור חלוש – עדיף לאכול בכוונה"
למה תורת האר"י היא רחמים ולא דין, ומה עושים עם התעניות בדור החלש? בנושא הרגיש של תעניות, מציג הינוקא גישה מפתיעה: "זה רחמים! אבל צריך לדעת איך לקבל את זה בדעת וביישוב הדעת בשביל שאדם לא יהיה 'פן יהרסו לעלות'".
הרב נשאל, האם אפשר לתקן בלי לצום? "היום בדור חלוש, אם תתענה – תכחיש את הנפש האלוקית שלך. עדיף שתאכל, תברך בכוונה, תעשה תענית דיבור, לא ייחודים ולא סיגופים – אלא כוונה פשוטה, ותהיה בשמחה. רבנו האר"י הגיע למדרגתו מתוך דבקות – לא מתוך שיטות מסובכות".
גלגולים, עיבור נשמות ועזרה מהעולמות העליונים
במהלך השיחה הנדירה אנו עוסקים גם בתורת הגלגולים – מדוע ילד מסתלק בגיל צעיר? איך יתכן שאדם רשע יוליד בן צדיק? ומה עושה נשמה שלא תיקנה את עצמה?
הינוקא מבהיר נקודה חשובה: "רבנו האר"י הוא לא הוסיף על הזוהר. רבנו האר"י פשוט גילה מה שהיה סתום, חתום ונעלם בזוהר הקדוש".
הוא מסביר שכל צדיק גילה היבט אחד באלוקות ורבנו האר"י "בא לגלות לכל העולם שהיסוד והקרבה להשם הוא תלוי בהתבודדות של האדם עם כוונה".
מסר לדורנו: השמיים אוהבים ולא כועסים
שאלנו את הרב, מה היה אומר האר"י לדורנו – דור של עצבות, פיתויים, כאבים, עצבות, מלחמות וייסורי נפש.
הגאון הינוקא: "הוא היה אומר: תהיו חזקים. תפסיקו לפחד. השמיים לא כועסים עליכם – הם אוהבים אתכם – תהיו חזקים. הקב"ה כמו אב שרוצה לחבק את בנו".
הוספנו ושאלנו על ההבדל בין האר"י הקודש לחסידות, והינוקא הסביר: "הבעל שם טוב רצה להוריד את השמיים לאדם. רבנו האר"י – להעלות את האדם לשמיים. למרות השוני בגישה, שניהם אהבו את האדם, והתוצאה אחת: דבקות באלוקות. החסידות מלבישה את האורות של רבנו האר"י הקדוש, של העולמות העליונים לאנשים פשוטים בדור שלנו, כמו למשל 'המאור ושמש'".
נוסח האר"י
'הינוקא' מסביר כי נוסח האר"י הקודש כולל כוונות קבליות כפי שפורטו ב'שער הכוונות', אך הוא מדגיש שכל אחד צריך ללכת לפי שורש נשמתו. "יש את נוסח הרש"ש, חב"ד, רבי יעקב אבוחצירא, הרמח"ל, ו'תורת חכם' של רבי חיים דלרוזה, אבל העיקר הוא לא להיתקע בייחודים מסובכים – אלא להתפלל בכוונה פשוטה, בשמחה, עם התבודדות. זה הסוד של האר"י. כל אדם צריך להרגיש למה הוא מתחבר ומה שורש נשמתו. 'רחמנא ליבא בעי' – ה' רוצה את הלב".
הרב מספר על רבי חיים ויטאל: "כשהאר"י נפטר, רבי חיים ויטאל בכה ולא רצה לתת לקבור אותו – הוא לא האמין. המתנה הגדולה של רבנו האר"י הייתה תלמידיו כמו רבי חיים ויטאל, שבלעדיהם לא היינו זוכים לתורתו היום".
קרדיטים:
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום ועריכה: שמואל אריה
- עיצוב: למי עזוז
- מנהל אולפן: אשר רוט
- אחראי מחלקת עריכות: ידידיה כהן
- אחראי הפקה: חנני ברייטקופף
- מפיק: איציק אוחנה
0 תגובות