העיתונאי, הפובליציסט והטוראי נחום ברנע יצא השבוע לתחקיר בשטח. מצויד בפנקס (מה לעשות, הוא עדיין עיתונאי מהזן הישן) ועט, ובהרבה ברצון למצוא חותם פיקנטי לטורו השבועי המתפרסם ב"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות, הוא נכנס אל המכולת השכונתית.
המטרה: לברר על כמה מוצרי מזון מתנוססת חותמת הכשרות המהודרת של "העדה החרדית". ברנע גילה שאין למוצרים הללו כמעט סוף. ברשימה: כל מוצרי "אסם", ביסלי, במבה, עוגות "הבית", עוגיות וביסקוויטים, לחמים של אנג'ל וברמן.
לא נלאה אתכם בהמשך הרשימה, משום שמן הסתם חלק גדול ממנה מככב כרגע במזווה או בארונות המטבח שלכם.
ברנע הגיע אל המכולת אחרי שעשה חשבון פשוט. בד"ץ העדה החרדית, גוף הכשרות המצליח מכולם, מממן את הפגנות "אתרא קדישא", את ההפגנות נגד חניון קרתא וגם, כך הוא טוען, את שורפי הדגלים ביום העצמאות.
נחום ברנע טוען בטורו כי לאחר שדובב כמה פעילי כשרות מרכזיים בתעשיית הכשרות, התברר כי כשרות "העדה החרדית" היא הפופולארית מכולם. 97% מכלל הציבור הדתי סבור ששם, כשרות היא כשרות. אחריה ברשימה ממוקמת כשרותו של הגרמי"ל לנדא, שמקבלת שמונים אחוזים. ומיד אחר-כך כשרות הרב רובין בפער של חמישה אחוזים מיריבו המושבע.
"העדה החרדית מחרימה את המדינה בכל דבר ועניין, אבל מול שלטונות המס היא מתנהלת באופן מסודר", מציין ברנע בהקשר הכלכלי.
לדבריו, בתעשייה מועסקים כיום כ-400 - 500 איש. משגיח שיצביע בבחירות, יחזיק מחשב בבית, יתחבר לאינטרנט או יצפה בטלויזיה - יפוטר מיד.
וכאן מגיעה פסקת המחץ החותמת את טורו של נחום ברנע: "אני לא מתכוון להציע למישהו להחרים מוצר של אסם או עלית רק משום שהוא משלם דמי השגחה לעדה החרדית. אני נגד חרמות. אבל כאשר אדם נכנס לסופר, מעיין במחיר, מעיין במרכיבי מזון, במשקל, בתאריך התפוגה - לא יזיק אם אף יעיין גם על חותמת הכשרות. זה מעניין, אולי גם מועיל".