דברים שרואים משם: המפץ התקשורתי-פוליטי בציבור הליטאי לא יורד מסדר היום במגזר, וגם התקשורת החילונית לא יכולה להתעלם.
כלי התקשורת השונים סיקרו בהרחבה את "הדרמה המטלטלת את העולם החרדי כולו – מבכירי הרבנים ועד אחרון העסקנים", תוך שהם מפליגים בתיאורים על "פוטש" ו"הפיכה שלטונית של ממש" שאף זכו לכינוי "האביב הליטאי".
ב-ynet דווח כי אנשי הגראי"ל שטיינמן "כבשו במהלך מתוחכם את אחד ממוקדי הכוח החזקים בציבור החרדי, מתחת לרדארים של ההנהלה".
על מעמדו של "יתד נאמן" כתב קובי נחשוני כי "העיתון נהנה מסמכויות בלתי-מוגבלות – מקביעת סדר היום לציבור החרדי, על רבניו ועסקניו, דרך בחירת נציגי הליטאים בכנסת, עבוֹר בעיצוב פסקי הלכה משמעותיים ועד להכתרת 'גדול הדור' הבא - לא פחות".
ב"דה-מרקר" הוגדרה הפרשה כ"רגע השיא" בקרבות החריפים שבין פלגים שונים בציבור הליטאי, כשהכתב נתי טוקר רומז בפרשנותו למשמעויותיה העתידיות מבחינה חרדית: "'יתד נאמן' ניהל בשנים האחרונות מלחמת חורמה ב'חרדים החדשים' וגינה כל עידוד של רכישת השכלה ויציאה לעבודה. מנגד, הרב שטינמן נחשב למנהיג פרגמטי יותר, ואף אישר בזמנו לחיילים להתגייס לנח"ל החרדי".
כמו כל דרמה-חרדית, גם זו גורמת בעיקר לחילול ה' שם "בחוץ", כאשר התקשורת החילונית – גם אם היא צבועה ומתחסדת – מבקשת להציב בפנינו מראה: "כך אתם נראים".
צורם במיוחד בהקשר זה היה תיאורו הציני של נחשוני ב-ynet למשמעויות האירוניות הצפויות במידה שהסכסוך ייגרר לזירה המשפטית: "יתכן שאת זהות יורשו של הרב אלישיב לא יקבע כבר 'יתד נאמן'. יעשה זאת בית המשפט".