יום שלישי בשבת – היום השלישי האחרון של השנה שחלפה. ברגעים אלו, ממש על סף הימים הנוראים, כולנו רוצים להתחזק יחד. להתכונן. אז בואו נדבר קצת על קבלה, על תשובה אמיתית, וכן – גם על תעשיית הסגולות שסובבת אותנו.
כידוע, ראש השנה חל בא' בתשרי – היום שבו נברא אדם הראשון, ובו ביום הוא חטא ועמד למשפט לפני בורא עולם. ומה היה הדבר הראשון שתירץ הנאשם הראשון בהיסטוריה לקדוש ברוך הוא? "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִיא נָתְנָה לִּי".
הבעיה האמיתית בסיפור חטא עץ הדעת לא הייתה רק עצם האכילה מהעץ, אלא הבריחה המהדהדת מאחריות. ראש השנה קורא לנו לעשות את התיקון השורשי לחטא אדם הראשון: להפסיק להאשים את "האישה", את "הנחש" או את הנסיבות הסובבות אותנו, ולומר בפה מלא ובאומץ: "חטאתי".
הרב פרופ' יונתן זקס זצ"ל הסביר יפה כי חטא עץ הדעת מייצג את הולדתה של הנטייה האנושית להתקרבן ולהאשים אחרים. הוא מצביע על כך שהמילים הראשונות של הקדוש ברוך הוא לאדם לאחר החטא היו בקשה פשוטה לקחת אחריות: "אַיֶּכָּה?" – איפה אתה נמצא במרחב המוסרי? אלוהים לא חיפש להעניש מיד, הוא חיפש וידוי והכרה. אך ברגע שאדם וחווה בחרו להאשים את הנחש ואת הנסיבות – הם גורשו מגן עדן.
מראת המציאות: ממאמרי מערכת ועד להאשמת ה"משכילים"
והנה, הקדוש ברוך הוא מראה לנו בחוש, בעיניים ממש, איך להתנהג ואיך לא.
כשמעיינים במאמרי המערכת של 'יתד נאמן', זה נראה לעיתים כאילו הם נכתבו בידיו של אדם הראשון בעצמו. האשמים מסומנים: עוזרי ח"כים מסוימים, סייענים הידועים בשמותם, אנשי תקשורת השואפים "להכניס זמורות זר בתוך היהדות החרדית", ותוקעי סכינים בדרך התורה.
אנחנו? אנחנו הרי לא בסדר? חס וחלילה! מי שיעז בכלל לרמוז כך, מוקצה מיד ומוגדר כמשכיל.
שיאה של המניפולציה וה"גזלייטינג" מגיע במסקנות: לאור ההתנהגות הבלתי הולמת הזו, הוחלט על ידי מרנן ורבנן כי החל מהקדנציה הקרובה כל אחד משלוחי דרבנן יצטרך לקבל את אישור ועדת הרבנים.
אינפלציית הסגולות: ממעמדי ישועות ועד תפילת ה'רב-קו'
מכיוון שכולנו מרגישים צורך להתאושש מהזעזוע וההזדעזעות, מגיע הזמן להתכונן לדין האמיתי. וכדי להתכונן, מספיק לפתוח את העיתונים: מתוך 150 עמודים בשני חלקים, יש לפחות 30 מודעות ענק על סגולות, ישועות ונחמות.
מכיוון שיש כל כך הרבה היצע (ואולי גם ביקוש), נתחיל לדפדף: הנה לנו "סגולת הסגולות שמחוללת פלאות". מה יכתבו בשנה הבאה? "סגולת הסגולי-סגולות שמחוללת פלאי פלאות"? האינפלציה המילולית הזו מוציאה מכולנו את המיטב.
פה מבטיחים לנו ערבות מפורשת לחיים, לבריאות, לנחת ולפרנסה. שם מציעים "מסע קודש לישועה וגזירות טובות בחברון", ולצידו מעמד נשגב של "התרת סגולות והסרת קפידות". והנה משהו חזק במיוחד: "לראשונה בהיסטוריה", בצירוף "זמן נדיר ומסוגל לישועה שמגיע פעם בכמה שנים בלבד". גם וגם וגם. ואוו. אבל הסגולה המנצחת מכולן היא כנראה זו של התחבורה הציבורית: בשיתוף פעולה מתקדם, מתפללים עליך ישירות מתוך ה'רב-קו' באוטובוס. וואו, אשרינו.
ומכאן – נעבור לקטע עם זלמן שטוב. כי בינינו, למי יש כוח עכשיו לחדשות, לכותרות, לפוליטיקה ולמניפולציות? זלמן מבצע את הפיוט "ונתנה תוקף", שמסורת ישראל מייחסת את חיבורו לרבי אמנון ממגנצא כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ, כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
בערב ראש השנה, אחרי שגומרים לדפדף בין מאמרי ההאשמות לבין עלוני הסגולות, נשארת רק השאלה הפשוטה והעתיקה ההיא, שמהדהדת מקצה העולם ועד קצהו: "אַיֶּכָּה?".
בלי סגולות פלא, בלי להאשים את התקשורת או את הנסיבות. רק אנחנו, הלב שלנו, והנכונות הפשוטה להתייצב ולומר: חטאתי, ואני רוצה לתקן.
1 תגובות