מעודי ועד היום הזה, אני משומם בכל פעם מחדש כשאני שומע את הביטוי "כוכבי זמר".
לפני כחמישים שנה, ואחורה, היה מקובל שחזן הוא טיפש. אני לא יודע מה גרם למסקנה הזו, אולי כמה חזנים שדעתם היתה שפלה, במובן השלילי מובן, אולי בגלל מצב גנטי שגורם למי שיש לו קול יפה להיות סכל, ואולי סתם יצא שם כזה בעולם.
אבל כוכבים?
אין דבר מבייש יותר מלהיות זמר. כל עבודה שבעולם נקנית ביגיעה גדולה, בעמל כפיים. מי שרוצה להיות רופא צריך ללמוד שבע שנים בערך, מי שרוצה להיות מהדנס צריך ללמוד כשלוש שנים, והשתלמויות, ומבחנים, וסטאז'ים וטסטים.
שלא לדבר על מי שרוצה להיות רב (אמיתי, לא מזויף) שצריך ללמוד עשרות רבות של שנים.
אבל זמר? זכה למתנה משמים, ועל זה גאוותו. לא עמל, לא השקעה, לא יגע ולא יזע. מתת שמים. אין סיבה להתגאות, אין זכות לכינוי "כוכב".
●
אבל בדור שלנו, כוכבי הזמר הם גם פוסקי הלכה. כאן באתר, לפני כמה ימים, התראיינו להם שני זמרים והודיעו: אסור להעתיק דיסקים. כל הרבנים אמרו.
והאמת - זה לא מדוייק בכלל. יש הרבה שהתירו להעתיק, יש הרבה שהתירו בתנאים מסויימים להעתיק, ויש כאלו שאוסרים רק בגלל שחוקי המדינה אוסרים, לא בגלל גזל ולא גניבה אלא בגלל דינא דמלכותא דינא.
אישית, אני מעדיף לשלוח את ילדי ללמוד תורה ולשאול שאלות הלכתיות את הרבנים שלמדו ולא את הרבנים שניתרו כתרנגולים מול קהל צוהל ומריע.
●
הזעזוע שלהם היה מקומם הרבה יותר: בערב יום כיפור העתיקו דיסקים.
אוי גיוואעעלד. הזדעזענו.
וכעת הלאה. פסק ההלכה המומצא שקניית זכות השמיעה היא עד שנה, זה לא מזעזע?
●
אני נזכר בימים שבהם הקלטות נמוגו מן העולם. עלות קלטת מלאה בזמרירים היתה כ-30 ש"ח, לעומת קלטת ריקה שעלתה כ-5 ש"ח. דיסק עלה 60-70 ש"ח לעומת דיסק ריק שעלה, אז, כ-5 ש"ח.
אם זו לא הפקעת מחירים, איני יודע מהי כן. למה הרשו לעצמם הזמרים להכפיל את המחיר בלי שנאלצו לשלם שקל אחד יותר?
התשובה פשוטה. באותו הזמן לא רווח בעולם צורב דיסקים, ואם היה זה רק ביוקר רב, וכשאי אפשר להעתיק מכפילים מחירים.
יאמרו הזמרים: זו הוכחה שהצריבות פוגעות בפרנסתינו. יאמר ההמון השפוי: זו הוכחה שבלי צריבות אתם משתוללים ועושקים את הציבור.
איך אמר אותו בן דוד בראיון: "עם ישראל צריכים להרגיש את העניין של ואהבת לרעך כמוך". מסכים. מכל הלב.
●
ואם זה באמת כל כך לא ריווחי להוציא היום אלבומים למיניהם, אולי כדאי שתחשבו לעבור למקצוע אחר?
אולי שמר בן דוד יפסיק לאיים, ויתחיל לבצע, אל תוציא עוד שירים, זה לא כלכלי, לא ריווחי, "גונבים" ממך.
לפני מאה שנה היה חלבן, היה שואב מים, לפני חמש שנים היה חנות "פוטו", היום אין אותם, כי במקצועות הללו עברו מן העולם. אף שואב מים לא מתבכיין, כולם מבינים שצצריך למצוא עבודות אחרות, כי המקצועות הללו הם נחלת ההיסטוריה.
אם להיות זמר זה לא כלכלי, לכו בבקשה תלמדו מקצוע (זה קשה, אני יודע), ותעבדו בו.
ואם הם לא עושים את זה, כנראה שעדיין זה ריווחי. סורי, אני נאלץ להחזיר את דמעותי למקומם.
●
לסיכום, אני ממליץ לזמרים להקפיד על האיסורים של שירה מעורבבת, ולתת לרבנים להחליט אם מותר להעתיק דיסקים או לא. ולא להיפך.