סערה פוליטית חסרת תקדים התפרצה בימים האחרונים בעקבות דברים חריפים שהשמיע הזמר הנודע מרדכי בן דוד, מי שנחשב בעיני רבים לגדול הזמר החסידי, נגד יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן.
במוקד העימות עומדת דמותו הפלאית של האדמו"ר מריבניץ, רבי חיים זנוויל אברמוביץ' זצ"ל, צדיק ובעל מופת שהיה מוכר בסיגופיו ובטבילותיו בנהרות קפואים. בעוד ליברמן רואה ברבי דמות רוחנית ממעצבת של ילדותו, בן דוד, שהיה מקורב לרבי באופן אישי, הטיל ספק בחיבור הזה בצורה בוטה.
הסערה החלה בריאיון שהעניק בן דוד לעיתונאי שלומי זייאנץ בפודקאסט ביידיש. כשעלה נושא הקשר של ליברמן לאדמו"ר מריבניץ, והטענה כי הרבי שימש כמוהל של הפוליטיקאי, הגיב בן דוד במילים קשות:
"אביגדור ליברמן טען שהאדמו"ר היה המוהל שלו, או שכן או שלא. אני חושב שהוא לא חתך במקום הנכון. היו צריכים לחתוך לו את הראש".
למרות הסתייגותו של המראיין, שהזכיר כי ליברמן רוחש כבוד לרבי ואף מבקר בקברו, בן דוד המשיך בקו תקיף, אם כי חתם בנימה מפויסת יותר כשהוסיף: "זה משמח לשמוע, והלוואי שהוא יחזור בתשובה שלמה"
עבור מרדכי בן דוד, הקשר לרבי מריבניץ אינו עניין של נוסטלגיה בלבד, אלא חלק מהותי מזהותו. בשנות ה-70, עם הגעת הרבי לארצות הברית, הפך בן דוד לאחד מחסידיו הקרובים ביותר ואף שירת אותו כמשמש בקודש (משב"ק) במשך כמה שנים.
השפעתו של הרבי על בן דוד הייתה כה עמוקה, עד כי הוא מעיד שאלבומו "אהבתי תפילתי" (1978) הושפע ישירות מהתקופה שבה שירת את האדמו"ר. בן דוד אף דאג לצדדים האישיים ביותר של הרבי, כמו שידוכו לאחר שהתאלמן, ולימים הקדיש לו את השיר המפורסם "אוי רבי" וכתב ספר על תולדות חייו.
בישראל ביתנו הגיבו על הדברים החמורים של הזמר מרדכי בן דוד: "חרפה מוסרית והסתה לרצח". הח"כ אביגדור ליברמן מצדו דווקא גאה בקשרים שהיו לו עם הרבי בעבר, ואף סיפר כי הרבי בירך אותו בברית המילה שלו וגם בבר המצווה, והוא העריץ אותו כילד וכנער.
במאמר שכתב ליברמן ב-26 באפריל 2019, בעיתון מעריב הוא מתאר את יחסו לרבי מריבניץ אל מול ביקורתו על הממסד החרדי הנוכחי:
"נולדתי וגדלתי באזור שבו פעלה דמות יהודית רוחנית מרתקת, שרבים מיהודי ברית המועצות נשאו אליה עיניהם. עבורי היא גילמה סמכות דתית ומוסרית כאחד. לאיש קראו חיים זנוויל אברמוביץ', ולימים נודע כ'הריבניצער' (הרבי). זכיתי לברכתו בברית המילה ובבר המצווה והערצתי אותו כילד וכנער. הריבניצער היה תלמידו האהוב של הצדיק משטפנשט.
למרות הדיכוי והאיסור על כל פעילות יהודית דתית מצד המשטר הסובייטי, בריבניצער לא נגעו. כנראה שאורח חייו והתנהלותו של האיש... גרמו לנציגי המשטר להתייחס אליו ביראת כבוד, ובהסכמה שבשתיקה אפשרו לו חופש פעולה ותנועה. הריבניצער חי בחורבה על שפת נהר דניסטר, ומעולם לא נעל את דלת ביתו... כיוון שבברית המועצות הקומוניסטית לא היו מקוואות, היה הריבניצער טובל במי הנהר הקפואים גם בחורפים הקשים ביותר, כשנאלץ לשבור את הקרח שכיסה את מי הנהר. אולם מעל הכל, זכה הרבי להערכה ולהערצה מצד כל יהודי האזור בשל פעילותו כמשכין שלום בין יהודים, שבכך ראה שליחות.
הרבי היה יוצא מביתו ביום ראשון השכם בבוקר ומתייצב בכל מקום שבו שמע שקיים ריב בין יהודים... מעולם לא שאל אם אותם יהודים פוקדים את בית הכנסת או מקפידים לחגוג את חגי ישראל. כשאני מתבונן בעסקנות החרדית של ימינו, אני חש שלעתים במקום להשכין שלום, הם פועלים דווקא להגברת הפילוג בעם ישראל... הוויכוח הוא לא בין כופרים ושונאי חרדים לבין חרדים, אלא בין שתי גישות שונות... בין גישת בית הלל לגישת בית שמאי. כולנו עומדים בפני הכרעה -
את המאמר חותם ליברמן:
"האם אנחנו רוצים יהדות מחבקת, מקרבת, ידידותית או יהדות נוקשה, קנאית, מפלגת ומרחיקה."
0 תגובות