אחרי שכתבתי על סרטו החדש של יהודה גרובייס - "נקמה יהודית 6", קיבלתי פניות רבות ותגובות על הנושא, כמה מהם בקמפיין מתוזמר על גבול הלחץ הכמעט אלים, הפנו אותי לסרט חרדי חדש נוסף שיצא בימים אלו - "עבר אפל", בכיכובם של אביתר לזר שמככב גם בסרטו של גרובייס, דוד ברוקנר (דוד החקיין) וישראל אס בהפקתו ובימויו של א. פרידמן.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ניסיתי, באמת שניסיתי, רציתי לפרגן ולאהוב. אני מאמין ביצירה חרדית חדשה ועדכנית ומברך בכל ליבי על יוזמות כאלה. אבל מתברר שעוד דרך לפנינו ועל היוצרים הצעירים להתמקצע בתחום ולא רק להוציא, העיקר שחומר כזה יצא לציבור.
התסריט של "עבר אפל" אותו כתב ברוקנר עוסק בצעיר שהסתבך עם העולם התחתון ומחליט לשנות את דרכו הרעה ולהצטרף לישיבה ולהפוך לאדם אחר. כמובן שהעבר האפל שלו מושך אותו אליו שוב חזרה כחלק מהניסיון שלו גם לשוב לקשר טוב עם אביו שזועם עליו.
התסריט עצמו סביר למדי ויכל לייצר סרט נחמד, אלא שהסיפור הזה נמתח על פני שעה וארבעים, מהארוכות בחיי. צפיתי בסרט במשך שבועיים, כל פעם מעט... ולא הצלחתי כמעט להביא את עצמי לסיים אותו.
סרט טוב, הוא גם סרט שערוך טוב, בלי רגעים מתים, בלי שיחות מייגעות של דקה וחצי, שהפואנטה שלהם הסתיימה לאחר 10 שניות וסצנות שלמות שהיה צריך למחוק לחלוטין בשלב העריכה. אין שום עניין ליצור סרט ארוך ומייגע, עם קצב של צב עם 100 אחוזי נכות. אני מבין את הקושי לוותר על חומרים שצילמת והשקעת בהם, אבל עורך טוב הוא עורך חיצוני שחושב על המוצר הסופי ולא על כמה השקיעו בסצנה הגרועה.
רמת המשחק בסרט גם לא משכנעת במיוחד, למרות שעל זה הייתי עוד מוכן לסלוח איך שהוא. השחקנים נוטים ברובם למשחק מוגזם, מלא אמוציות ופרצופים מאומצים במיוחד שעוררו בי לעתים מבוכה. גם סצנות האקשן רחוקות מלהיות משכנעות והן על גבול הפתטיות, בעצם לא על הגבול, הרבה מעבר לגבול, בצד השלילי.
לסרט גם לא הוצמדו כתוביות ורמת הסאונד לעתים לא טובה מספיק וממש קשה לשמוע את המילים של השחקנים. עם מעט השקעה של כתוביות, היה ניתן להפוך את הסרט לנעים יותר לצפייה. גם מוזיקת הרקע המוגזמת והבחירות המוזיקליות שלא תמיד הבנתי, הפריעו לא מעט לקצב של הסרט ולשמיעת הדיבורים של השחקנים.
אני בהחלט מעריך את ההחלטה של היוצרים להעלות את הסרט בחינם ליוטיוב (אם אתם לא מחשיבים את העובדה שכל חמש דקות התחילה פרסומת...), אבל תכל'ס אם הייתי משלם על הסרט הזה, הייתי כועס... הסרט הזכיר לי את התחלואים של הקולנוע החרדי של לפני 15-20 שנה וחבל, כי היה פה בסיס טוב לסרט סביר לגמרי. עם מעט יותר מקצועיות, מוכנות לחתוך בבשר החי של חומרי הגלם ובימוי יותר מדויק, היה ניתן להוציא מוצר טוב פי כמה וכמה. אני בטוח שלו היוצרים ילמדו מעט בצורה מקצועית את הנושא, אנחנו נקבל מהם חומרים טובים בעתיד. בינתיים, זה אולי נחמד כסרט לילדים בבין הזמנים, גם זה בקושי.
התוועדות יום הולדת
ונעבור לקצת דברים טובים יותר. השבוע חגג הזמר והיוצר אהרן רזאל, יובל שנים. באירוע שערך עם משפחתו וחבריו הגיעו מוזיקאים רבים מהשורה הראשונה של תעשיית המוזיקה היהודית, ביניהם גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד, שהפתיע את בעל השמחה ושר איתו מהשירים המשותפים שלהם.
אהרן רזאל, הוא מחשובי היוצרים במוזיקה היהודית. למעלה מחצי יובל הוא יוצר עם אמירה אמנותית מקצועית ומרשימה, עם 13 אלבומי אולפן מקוריים מלחניו. רזאל שהחל את דרכו כזמר גבעות צבעוני הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות המעניינים והחשובים של לומדי התורה עם להיטי ענק דוגמת "קבעתי" וכדומה. אפשר להתחבר יותר לאהרן ה"ישן" או לאהרן ה"חדש", אין ספק שאהרן רזאל הוא יוצר פורה, מגוון ומקצועי מהשורה הראשונה.
במסיבת יום ההולדת או כמו שרזאל עצמו טרח להדגיש כל הזמן "בהתוועדות יום ההולדת" היה ברור מאד היכן אהרן נמצא ואיפה הוא קבע את מושבו, עם קטעי הלימוד שנאמרו בין שיר לשיר והילדים שהגיעו מישיבת תפרח או מהכולל, כדי לעשות סיום מסכת לכבוד יום ההולדת של אבא.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אנצל את הטור, לברך את חתן השמחה המרגש והלבבי בעוד הרבה יצירה, שמחה אמתית, נחת מכל צאצאיו והצלחה גדולה בכל אשר יפנה.
צפו בביצוע של "את אחיי אנוכי מבקש" מתוך ההתוועדות:
- להערות, הארות והתבכיינות מיותרת: nl@kikar.co.il
0 תגובות