מי שמחפש בעבודה חברים שיקום, אני לא, חשוב מאד לתאם ציפיות, בינך לבן עמיתך לעבודה, אני רוצה קצת לנתח, ברשותכם, את סוגי ההגדרות, ומה אומרת כל הגדרה, אולי הניתוח הזה יהיה בעינכם פילוספיה בגרוש, אבל היות שאני כותב את הטור, ואתם "רק" קוראי הנאמנים, יש לכם את האופציה להפסיק עכשיו, או להמשיך איתי עד הסוף, כי הסקרנות הורגת אתכם, כמו הפתגם הערבי העתיק, הסקרנות הרגה את החתול.
בקשרי משפחה, יש לנו קשרי דם, הורים, אחים, בנים, דודים, סבים – סבתות, נכדים, נינים, יסלחו לי נושאי התוארים האחרים שלא הזכרו, אם יש כאלה, כל ילד מתבגר, יודע להסביר מה זה אבא בשבילו, ו/או מה הקרבה של אח שלו, בשבילו, משפחה לא בוחרים, אנחנו איתם, בטוב וברע, ובלא נורא, אבל הרי נאמר "טוב חבר קרוב מאח רחוק" ההסבר הפשוט, חבר שהוא כמו אח, הוא קרוב אליך גיאוגרפית, עדיף מאח רחוק פיזית.
בקשרים שאינם קשרי דם יש כחמישה, חבר, ידיד, רע, עמית, שכן, לכל אחד מהם יש לו את ההגדרה וההסבר שלו, כהבנתי, אתם יכולים להסכים, או לא להסכים איתי, אבל זו דעתי המלומדת, תקנו אותי אם אני טועה, מותר לכם, נתחיל בחבר, מי הוא חבר? אחד שאתה איתו בחברותא, מתקופת הלימודים, ישיבה, צבא, ביחד לאורך כל הדרך.
גם למדתם ביחד, טיילתם ביחד, זה קשר שהולך ונבנה, מתעצם במשך השנים, נמשיך בידיד, זה סוג של חברות, המילה ידיד יש בה פעמיים יד, זה אומר לי, פעם הוא נותן לך יד פעם לא, או פעם אתה נותן לו יד, הוא נותן לך כתף, הוא נמצא אצלנו ברשימת האנשים הטובים עבורי, אבל ללא מחויבות של חבר, נמשיך להבין יחד מה זה רע? מלשון ארעי, פעם בא, פעם הולך, פעם אתה פוגש בו באמצע שאתה עם המשפחה במסעדה, הוא לפתע מופיע עם משפחתו, אנחנו נחליף כמה מילות נימוסין, אתם אפילו מסוגלים לומר, אחרי שילך, ליושבים איתכם, אני לא כל כך זוכר מאיפה אני מכיר אותו, אבל הוא ניגש ואמר שלום, בכזה נימוס, לא כל כך נעים לשאול אותו מאיפה הוא מכיר אותי.
הלאה לעמית, זה אחד שיכול להיות לך איתו מפעם לפעם עימות, אבל תמיד תציינו אחד בפני השני, בסוף או בהתחלה, אתה יודע זה לא אישי, זה הכל מקצועי, שכן זה אחד שגר בשכנותך, הוא מקיש בדלת, מבקש שלושה ביצים, כי בדיוק נגמר לו, אתה נותן לו בשמחה, מכל הלב, כשאתה בא לבקש, לא תמיד יש לו עבורך שלוש ביצים. אולי אחת, כי ביצה אחת הוא צריך לילד שלו, השניה בשבילו, השלישית בשבילך, במקרה כזה יש מצב, שזה יכול להרגיז אותנו, כי אתה אומר לעצמך, כשהוא ביקש מיד נתתי לו, כשאני מבקש מתחילים אצלו החישובים, פנקסנות משהו.
ברגע שהחוקים הבסיסיים מובנים, ותאום הציפיות ברור, אתה חוסך לעצמך הרבה עוגמת נפש, אני אסביר, בקשרי הדם הציפיות הם אחרות, בקשרי חברות הציפיות שונות, בקשרים עם לקוחות ישנה רמת קשר שונה, ביחסים במקום העבודה הדינמיקה שונה לגמרי, רק מה, לפעמים לאנשים מתערבב הסדר, מצפים מהלקוח שלא יכעס כשהוא קיבל סחורה דפוקה.
כמו שאבא לא כועס על בן חריג, מוגבל וכבד תנועה, שהפיל כוס זכוכית באמצע הסלון, אנשי מכירות מתבלבלים לפעמים ברמות מטורפות, איש המכירות, מרגיש, בזה שהוא הלך לחתונת בנו של הלקוח, שלמחרת הוא יכול לדפוק לו את ההספקה, לא !! ההליכה לאירוע שהוזמנת, היא מטעמי נימוס, כמו ההזמנה שקיבלת היא ניתנה לך מטעמי נימוס, הזמנה של אח לחתונה, היא חובה אלמנטרית בקשרי דם, שהינם קירבה מדרגה ראשונה.
לפני כעשור שנים סיימתי את עבודתי במקום עבודה מסוים, אין לי היום קשר אם האנשים שעבדתי איתם רצוף במשך שמונה שנים, למעט אחד, למה, ככה, כי הקשר ויחסי הגומלין שהיו, נבעו מתוקף העבודה המשותפת שלנו, עבודה התלויה בדבר, בקשרי משפחה, קשרי דם אתה לא יכול להישאר אדיש, על אחד שהלך לעולמו, אני כל יום זוכר את אבא שלי שנפטר, לפני למעלה מעשור, אבל אני לא יכול לומר שאני זוכר את השמות והפרטים של אלו שעבדתי איתם לפני עשר שנים,
לכן כשהחוקים הבסיסיים ישבו לכם מסודר בראש, מה אתם מצפים ממשפחה, מה אתם מצפים במקום העבודה, מה היא המערכת שצריכה להיות עם הלקוח, תבינו את המוטו, הלקוח מצפה לשרות, לתמורה לאגרה שהוא שילם בגין הסחורה, הכלל אומר, אם מגיע ללקוח, איש מכירות חביב ולא מקצועי, או מקצועי ולא חביב, לבסוף מגיע גם אחד שהוא גם חביב וגם מקצועי, יעדיף הלקוח את השלישי, למה, כי עם חביבות לבד ללא מקצועיות, אי אפשר לתת מענה ללקוח, אם מקצועיות לבד ללא חביבות אי אפשר להגיע לליבו וכיסו של הלקוח, אם בורכת בשניהם, גם וגם, השמיים הם הגבול,
לסיכום: תמיד צריך לראות במעלות חברנו ולא בחסרונם חלילה, כנ"ל לגבי במשפחה, הלקוחות, העמיתים לעבודה, ובכדי להיות איש מכירות ושיווק מקצועי אתה חייב את שניהם, גם חביבות וגם מקצועיות, תקנו אותי אם אני טועה, חג שמח