בלב סערת הדיווחים הפוליטיים, גזרת הצפון ממשיכה לבעבע ולדרוש מענה ביטחוני חד-משמעי. בשיחה מרתקת ליוסי סרגובסקי באולפן 'כיכר השבת', עלה תא"ל (במיל') אורן סולומון, מומחה לאסטרטגיה וביטחון לאומי, כדי לנתח את המערכה המורכבת מול חיזבאללה ואיראן - החל מהפעילות הקרקעית ברכס עלי טאהר ועד לתמונת המאקרו האזורית.
שבירת הסמל: הפעולה ההנדסית בעלי טאהר
"צריך להבין מה זה רכס עלי טאהר ומה המשמעות שלו", פתח סולומון את דבריו. מדובר ברכס הררי שולט בעל חשיבות טקטית מכרעת, המהווה המשך ישיר למבצר הבופור וחולש על יישובי קו הגבול – ממטולה ודרומה. מעבר לחשיבות הגיאוגרפית, סולומון הדגיש כי הרכס היווה סמל שלטוני ותודעתי ראשון במעלה עבור חיזבאללה.
לדבריו, במתחם שכנה מפקדה תת-קרקעית ומבוצרת של הארגון. בפעילות קרקעית מורכבת ומדויקת, שנעשתה בעיקרה על ידי כוחות הנדסה מיוחדים ופחות באמצעות הפצצות מהאוויר, הוחדרו חומרי נפץ שהשמידו את התשתיות ופגעו במחבלים. בכך, צה"ל לא רק נטרל איום צבאי אלא פירק סמל שלטוני של "ההתנגדות". בהתייחסו לשמועות על נוכחות קצינים איראניים במקום בעת הפעולה, הבהיר סולומון כי צה"ל אינו מכיר נוכחות פעילה שכזו בזמן התקיפה, אף שברור כי גורמי משמרות המהפכה נוהגים לבקר ולחנוך את כוחות חיזבאללה באזור מעת לעת.
"הפסקת אש עם הרבה מאוד אש"
סולומון התייחס למצב הנוכחי בגבול הצפון ותיאר מציאות שברירית: "הפסקת האש עד היום היא הפסקת אש עם הרבה מאוד אש". לדבריו, איראן ניסתה לייצר התניה ישירה בין המגעים הדיפלומטיים שלה מול ארה"ב לבין בלימת צה"ל בלבנון. אף שאיומיה של טהראן לירות ישירות לעבר ישראל במידה ויפול רכס עלי טאהר לא התממשו, הלחץ האזורי נמשך.
בהתייחסו לאמירות מצד הדרג המדיני בישראל, מתח סולומון ביקורת על השימוש בהצהרות לוחמניות: "אני לא אוהב את דברי הרהב והסיסמאות הריקות. אני מציע לכולנו להמעיט בדיבור ולהרבות במעשים. מול איראן צריך לפגוע במקומות שכואבים לה באמת – מתקני הנפט, הגז, האנרגיה ותשתיות לאומיות, ולא להסתפק רק בהצהרות".
אשליית הפירוק: צבא לבנון לא יעשה את העבודה
במוקד הריאיון עמדה הביקורת הנוקבת של סולומון על התפיסה המדינית של ישראל בכל הנוגע להסדרים מול לבנון. לטענתו, ההנחה שצבא לבנון או ממשלת לבנון מסוגלים – או רוצים – לפרק את חיזבאללה מנשקו, היא משגה היסטורי שחוזר על עצמו.
"אינני נביא ואינני בן נביא, אבל הניסיון מלמד אותנו שחיזבאללה נחוש להשמיד את ישראל ואינו מתכוון להתפרק מנשקו", הבהיר סולומון. לדבריו, הדרג המדיני שוגה במתן משקל יתר ללחצים בינלאומיים ולאשליות של לגיטימציה: "חשבו שחיזבאללה יהיה מורתע, ומה קרה? הוא פתח באש שוב ושוב".
סולומון הציב תוכנית פעולה ברורה לסבב הבא, שלדבריו הוא רק עניין של זמן:
השתלטות מבצעית מלאה: כיבוש מהיר של דרום לבנון עד נהר הליטני, אחיזה בשטח וטיהור מוחלט של תשתיות הטרור.
הטלת אחריות על מדינת לבנון: תקיפת מטרות דואליות של מדינת לבנון בביירות ובבקעא, כדי להבהיר שממשלת לבנון אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיה.
הצבת תנאים בלתי מתפשרים: משא ומתן עתידי ייפתח אך ורק לאחר פירוק מעשי של חיזבאללה מנשקו ותשלום פיצויים של עשרות מיליארדי שקלים על הנזקים שנגרמו לישראל.
המערכה הכלכלית: הצלחה זמנית או הכשרת פיצוץ?
לסיום, התייחס סולומון לסנקציות הכלכליות הכבדות שמטילה ארה"ב על טהראן. בעוד שהלחץ הכלכלי אכן מייצר מצוקה ניכרת ברחוב האיראני ובצמרת המשטר, סולומון מזהיר מתרחיש של דחיקת האויב לפינה ללא הכרעה צבאית.
"אנחנו נמצאים בתוך פצצה מתקתקת", סיכם סולומון. "הלחץ הכלכלי עשוי להביא את המשטר האיראני דווקא להסלמה - תקיפת מדינות במפרץ ונכסים אמריקאיים - מה שיגרור את האזור כולו לסבב לחימה מחודש. המפתח לביטחון תושבי ישראל אינו טמון בהסכמים על הנייר, אלא בעמידה איתנה, פיקוח עין ופעולה נחרצת מול נקודות התורפה האמיתיות של אויבינו".
0 תגובות