בוושינגטון ובבירות אירופה שוררת מבוכה סביב סעיף מרכזי בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ: הקמת כוח בינלאומי שיפעל ברצועת עזה לאחר נסיגת צה"ל, כך מדווחים היום ב'ניו יורק טיימס'.
ההפוגה שהושגה בין ישראל לחמאס תלויה, בין היתר, בנכונות הקהילה הבינלאומית להציב כוח כזה שיבטיח את השקט, ימנע הברחת נשק ויוכל להניח תשתית לממשל פלסטיני חדש. אך עד כה, מדינות שנחשבות מועמדות להשתתף בכוח מהססות לשלוח חיילים – בעיקר בשל הסכנה שבעימות ישיר עם חמאס, ובשל החשש שייתפסו ככוחות כיבוש שמסייעות לישראל.
לפי מקורות דיפלומטיים, המדינות מתלבטות בעיקר סביב הגדרת תפקידי הכוח. ההצעה האמריקאית כוללת שמירת ביטחון באזורים שצה"ל נסוג מהם, סיוע בהעברת סיוע הומניטרי והכשרת כוח שיטור פלסטיני. אולם לא הובהר אם הכוח הבינלאומי אמור להתמודד צבאית עם מחבלי חמאס שעדיין פועלים בשטח. כמה מהמדינות הביעו הסתייגות חריפה מהאפשרות שחייליהן ייאלצו להילחם בשירות ישראל, ואחרות דרשו הבהרות באילו אזורים יוצבו – כשחלקן מסרבות להיכנס למרכזי הערים ולמערכת המנהרות של חמאס.
גורמים המעורבים בשיחות סיפרו כי אף מדינה לא הציעה לוח זמנים ברור להצבת הכוח, ושהעיכוב עלול להשאיר אזורים נרחבים בעזה ללא נוכחות ביטחונית במשך שבועות. מצב כזה, הם מזהירים, יאפשר לחמאס לבסס מחדש את שליטתו. ואכן, התפרצות אלימה נוספת בסוף השבוע – שבה נהרגו שני חיילים ישראלים חיזקה את תחושת הדחיפות בקרב המתווכים.
עוד בתקופת ממשל ביידן נעשו ניסיונות להרכיב כוח בינלאומי שבו ישתתפו אינדונזיה, מצרים, איטליה ואיחוד האמירויות. בשיחות האחרונות נוספו לרשימה גם טורקיה ואזרבייג'ן. טורקיה כבר הודיעה כי תשתתף ב"כוח משימה לשמירת הפסקת האש", אך בירושלים יש מי שמפקפקים בכנות כוונותיה של אנקרה, לנוכח ההתבטאויות החריפות של הנשיא ארדואן נגד ישראל בשנתיים האחרונות. אינדונזיה, מנגד, הצהירה באו"ם כי תוכל להציב עד 20 אלף חיילים ל"סיוע בשמירת השלום בעזה".
אולם גם אם תתגבש הסכמה עקרונית, קשה לראות כיצד יישום המהלך יתבצע ללא פירוק חמאס מנשקו.
ג'ראד קושנר, מי שעמד לצד טראמפ בעיצוב ההסכם, אמר כי הקמת הכוח הבינלאומי היא תנאי הכרחי ליצירת ממשל פלסטיני מקומי שיוכל ליטול לידיו את הסמכויות. עד כה, הנהגת חמאס מסרבת לדון בנושא.
במדינות ערב מזהירים שהשתתפות חיילים ערביים בעזה עלולה להתפרש כעבודה עבור ישראל, אלא אם תיעשה בהזמנה פלסטינית רשמית ובליווי החלטת מועצת הביטחון. "אף מדינה לא רוצה להיכנס לשם רק כדי לאכוף הפסקת אש שלא מובילה לסיום הכיבוש", אמר גיית אל-עומרי, חוקר בכיר בוושינגטון.
בישראל, ראש הממשלה נתניהו אותת כי אם חמאס לא יתפרק מנשקו – ישראל תעשה זאת "בדרך הקשה". רעיון של כוח בינלאומי ברצועה הועלה כבר מיד לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אך רק לאחר שנתיים של לחימה קיבל תפנית מעשית במסגרת יוזמת טראמפ.
במקביל נדונה האפשרות להקים כוח שיטור פלסטיני שיפעל בערים, אך גם כאן אין הסכמה. הרשות הפלסטינית, שמחזיקה במנגנוני ביטחון בגדה, נחשבת מועמדת טבעית, אולם נתניהו מתנגד נחרצות לחזרתה לעזה. בתוכנית שהציגה הממשלה לסיום המלחמה נכתב במפורש שהרשות לא תשוב לשלוט ברצועה.
ראש ממשלת הרשות מוחמד מוסטפא אמר בשבוע שעבר כי קציניו כבר עוברים הכשרות במצרים ובירדן, והרשות מתכוונת "להפעיל בהדרגה" את מנגנוניה בעזה. אך כשנשאל מתי זה יקרה, הודה שאין לו לוח זמנים: "המלחמה אולי נפסקה, אבל עוד אין סידורים ברורים – לא בממשל, לא בביטחון ולא בלוגיסטיקה".
0 תגובות