ה"השקפה" פרקה עול / דעה

במשך שנים גדלנו וחונכנו על הציות העיוור לשמיעה לגדולי ישראל, גם אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.

'יתד נאמן', הביטאון של בני התורה (לפחות מתיימר להיות), הטיף תדיר על החובה ללכת בדרך התורה, כפוף ל'דעת תורה' - דעתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל. העיתון הציג עצמו כמו שנשמע בכל דבר לגדולי ישראל וקובע סדר יום לציבור החרדי אך ורק לפי דעתם.

הציבור הספרדי האמין להם וחשב שבאמת 'ההשקפה הליטאית' היא משהו שעובר רק בגנים של יוצאי ליטא, וגם חלק מאיתנו שהלכו וניסו להתחקות אחריהם קיבלו מקצת מהגן הליטאי.

אך בשנים האחרונות ובעיקר בתקופה האחרונה נראה כי הכל מתמוסס לנגד עיננו. זה התחיל במאבק הפנימי והבלתי נגמר בישיבת פוניבז' (עד כדי חילול השם בקנה מידה בלתי-נתפס) ופניית הצדדים לערכאות (מבלתי לתת את הדעת, מדוע אי-אפשר להסתדר בבית דין, הרי אנחנו 'בני תורה'), והמלחמה הארוכה והמכוערת של ה'מחבלים' וה'שונאים', מלחמה שלא הורגלנו וחצתה את כל הקווים האדומים.

ואם כבר הזכרנו את פוניבז', נשאלת השאלה לפי איזה 'השקפה' או 'גדולים' מותר להשתמש בכזאת אלימות פיזית ומילולית נגד חברים לבית המדרש, וזאת טרם עסקנו בביזוי גדולי ישראל שיש בזה.

האמת, שאין לי מושג מי הם ה'מחבלים' ומי הם ה'שונאים', אני רק יודע ששני הצדדים מחבלים בכרם ישראל.

ועכשיו נגיע למלחמה האמיתית, מלחמת השליטה בעיתון 'יתד נאמן', שנמשכת כבר יותר משלושה שבועות. הרי כולנו יודעים שהמאבק מאחורי הקלעים מקורו בזלזול מכוער ונמשך בגדולי ישראל ובראשם במרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, וגדולי ישראל רבים ונוספים.

כל השנים האמנו (בתמימות רבה, יש לציין), ש'יתד' זהו הביטאון של גדולי ישראל והוא זה שמנחה את קו ההשקפה של היהדות החרדית, עכשיו כולנו יודעים שכנראה טעינו והוטענו.

גם אחרי שגדולי ישראל ניסו לעשות סדר בעיתון, האנדרלמוסיה עדיין חוגגת. האם עיתון שהעורך שלו מאוים על-ידי מאבטחים בריונים שסובבים אותו ומתהלכים בו כבתוך שלהם, הוא העיתון שיקבע את סדר היום של בני התורה? האם זהו העיתון שנרצה שיקבע את עמדת היהדות החרדית וייצג אותנו במאבקים השונים?

לא נשכח, שאותם אנשי ההנהלה הישנה בבטאונם של גדולי ישראל, שהתיימרו לייצג את ה"דעת תורה", הם אלו שעותרים היום לבית המשפט, ל"ערכאות", נגד ההנהלה החדשה - שליחיהם של גדולי ישראל מרנן הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קנייבסקי. לא פחות ולא יותר. והם, הם אלו שהטיפו לנו שנים-שנים נגד הליכה לערכאות. אין גבול לביזיון.

לסיום, אני לא יכול להתעלם מהמחשבה שצצה לי לאחר קריסת ה"השקפה" הזו: אולי עדיף להיות מעט תמים (תמים תהיה עם השם אלוקיך), מעט פחות מתוחכם, ולהישמע לרבותינו. אולי החינוך "ההשקפתי" לא מתאים לאנשי אמונה כמונו.

כנראה שאנחנו למדים היום את מה שהציבור החסידי והספרדי (ובפרט חסידות חב"ד) הבינו לפני 20 שנה.

yc@kikar.net