הבוקר, בעודי מסיעה את ילדיי אל מסגרות הלימודים. פתחתי לתומי את הרדיו ובו שמעתי את אחד ממארגני "המחאה החברתית" מתבטא במילים הבאות: "אותנו לא מעניין מה העירייה או המשטרה חושבת, אנחנו נגיע לכל מקום ואף אחד לא יעצור בעדנו מלהיות בכל מקום ומלהשמיע את קולנו כרצוננו".
הדובר כלל לא ראה לנכון להתייחס לעובדה שהתפרצותם והשתלטותם על מרחבים ציבוריים תוך הצבת אוהלים שמה כמו היה כל העולם משטח "קמפינג" העומד לרשותם, שלא לדבר על סניפי בנקים שנפרצו באלימות ברוטאלית תוך התנגדות בוטה לשלטון החוק ולשלוחיו.
כאשר מדובר באנשי שמאל אנרכיסטים הם נקראים בתקשורת "מפגינים" או "מוחים" אך כאשר מדובר באנשי ימין הנלחמים על צביונם, אמונותיהם, בתיהם וצדקתם אזי המפגינים בכל הפגנה או מיני הפגנה מוגדרים בתקשורת כ"פורעי חוק". לא בכדי נאמר כי יש את מדינת ישראל ואת מדינת תל אביב שכן ככל הנראה החוקים במדינת תל אביב אחרים בתכלית מהחוק של שאר ערי ואזרחי ישראל.
אין ספק שמצויים אנו בזמנים הרי גורל בעבור הציבור הדתי-חרדי בכלל ובעבור עם ישראל בפרט שכן לא היו ימים התואמים יותר מימינו לדברי הנביאים "האמת תהא נעדרת, חוכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו" שכן רואים אנו עין בעין רדיפה חסרת גבולות ונטולת רחמים אחרי כל מי שנחשב או עשוי להיחשב לירא השם "פרמיטיבי וחשוך".
אם נביא לדוגמא את התייחסות שלטון החוק למפגיני "ההתנתקות" הכתומים נראה שהאישומים שהוגשו והמעצרים שהתנהלו נגררו שבועות, חודשים ושנים בשל הפרות סדר, חסימת כבישים, הפרעה לעובדי ציבור והרשימה עודנה ארוכה.
אך לו נביט אל יום שישי האחרון נוכל אולי להבחין במדיניות של איפא ואיפא שכן כל אותם פורעים שנהגו באלימות ובהתפרעות שלולת רסן שתועדה אל עדשות המצלמות הדוממות והמומות שוחררו כעבור שעות ספורות, לכל היותר ביום שלמחרת ועם תרעומת של חלק מאנשי התקשורת המובילים על כוח יתר שהופעל מצד שלטון החוק ועל מעצרים לא מוצדקים של אנשים "תמימים" (אחדים מהם תועדו באותו בוקר יום שישי זורקים אבנים ומשליכים חפצים מתוך כפר ערבי אל עבר יהודים מאחד מיישובי יהודה ושומרון).
ואם כן היכן היו כל אותם זועקי "מדינת משטרה" שזעקו בזמן "המחאה החברתית" התל אביבית בכל אותן ההפגנות שנערכו עת פינויים האגרסיבי של אנשים מבתיהם החוקיים (ראה לדוגמא "בית המכפלה" בחברון) ולהיכן מנותב ההלאום התקשורתי בענייני חופש הביטוי, חופש הדת והדמוקרטיה כאשר המדובר הוא על זעקתם הבלתי נשמעת של כל אלה שתחת כפייה חילונית יוצאת דופן בעוצמתה ובנחישותה ומאולצים להשתלב במסגרת שמסרבת לשנות כהוא זה את אופייה על מנת לקבלם כפי שהם מבלי לגרום להם להזניח את מסורת בית אביהם.
כבעלת תשובה, שבחרה לשנות את אורחות חייה מן הקצה אל הקצה ולהסתפח אל המגזר החרד לדבר השם וכמי שסיימה שירות צבאי כסמלת בצה"ל אני מחוייבת לקרוא בקול גדול שכל מי שאמונת השם ותורתו אור לרגליו אל לו להתכופף תחת תכתיבי הרחוב החילוני שכל בקשתו הוא ליצור מדינת כל אזרחיה אשר כל קשר בינה לבין יהדות הינו מקרי לחלוטין תוך מיגור הקודש מהחול ושבו כל דבר שבקדושה ובצניעות מקבל גינוי מן הקצה אל הקצה (לו הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי אנשים קרובים או רחוקים ממני הקוראים לי "טאליבנית" בגלל הקפדתי על צניעותי, ולא, אני לא עוטה על עצמי שאלים, וודאי הייתי עשירה מאוד) ואכן זוהי אותה החברה הקוראת לשוויוניות ולקבלת האחר...
נקודה אחת נוספת ארצה להעלות, לו רק נשים לב נראה שכל העולם כולו מתעסק אך ורק ביהודים ובמדינת ישראל והריני מביאה ציטוט מתוך הספר "המוסד והמיתוס" שנכתב על ידי איש המוסד גד שמרון: "יהודים הם חדשות", במילים אלה ממש השתמש עורך מכובד של עיתון אמריקני מכובד גם הוא...ולכן פלסטיני שנפצע מאש שוטרים יהודים מקבל טור שלם, ואילו הרוג בפקיסטאן (מדובר היה ב-50 מפגינים הרוגים ע"י משטרת פקיסטאן שפתחה באש) הרחוקה "שווה" לעורך מילה אחת בלבד בדיווח קצרצר", עד כאן לשון הספר.
ואכן, כל עם ישראל הינו עם קדוש ומושך הוא "אש" מעצם קיומו וכך היה לאורך כל הדורות כולם ומכיוון שחלק מעם ישראל עזב את תורת ישראל ונושא עיניו אל תרבות המערב וגינוניו אזי הלב הפועם הנותר בתוך הגוף החולה הינו הציבור שעודנו מחזיק חזק (כדברי התנאים הקדושים על ימות המשיח בו יצטרכו יראי השם "להחזיק חזק" בכדי לא ליפול אל תכסיסי היצר שיקבל כוח לפעול בכל כוחו עד חמישים שערי טומאה) בתורת השם ומסרב לאבד עולמו בעבור נזיד עדשים, הופך למוקד ההתעניינות והשיח הציבורי תוך שמככב הוא בראשי הכותרות כנאמר "יהודים הם חדשות". ומבלי משים משקפים כותבי השורות הקמים רועץ על לומדי התורה ועל הציבור הדתי אוהבי ארץ ישראל, את מלחמת הקדושה מול הטומאה כנאמר בנבואות אחרית הימים שתהא קשה ועקובה מדם עד שיתגלה משיח בן דוד שיעשה סדר וישים סוף ליצר הרע המשתולל בכל עוזו כפצוע גוסס המבקש להפיל כמה שיותר חללים בדרך לאבדונו.
לסיכום אומר, אל לנו להתייאש כי אם ראינו בזאת אזי עלינו להתחזק, לשמוח ולרקוד כשמחת רבי עקיבא שראה שועל מתהלך בהיכל בית המקדש, שכן זוכים אנו לצפות עין בעין בתהליך אחרית הימים והגאולה המתרחשת לנגד עינינו כאשר בקרוב ממש (וניתן לחוש זאת באוויר), בימינו אנו, יהפכו כל אותם כלי התקשורת שכעת משמשים כנגדנו שופרו של משיח בן דוד שיקרא אל כל אותם הרדופים והעזובים "מי להשם אליי"! ואז יהיה השם אחד ושמו אחד ויתגלה השקר של העולם ההפוך ותצא שמש צדקה ומרפא בכנפיה.