נהוג לחשוב שתוכניות אקטואליה נועדו רק לדווח על המציאות, אך מה קורה כשהמציאות מציבה מראה מורכבת, כואבת ולפעמים כמעט בלתי אפשרית בפני הרחוב החרדי והחברה הישראלית כולה? בתוכנית "דבר ראשון" בהגשת משה מנס, נפתח צוהר מרתק ונוקב בדיוק אל המקומות האלו – מהקרע המעמיק בציבור החרדי מול רשויות האכיפה, ועד לזיכרון הלאומי המדמם במלאת 1,000 ימים לטבח שמחת תורה.
הפחד ממעצר גבר על הפחד לחייו?
משה מנס פתח את התוכנית בעיסוק באחד הנושאים הבוערים והרגישים ביותר ברחוב החרדי כיום: גזרת הגיוס והיחס למשטרת ישראל. מנס הציג עדות מטלטלת שפרסם העיתונאי אריה ארליך, על בחור ישיבה ברכסים שהותקף באכזריות על ידי נערי שוליים, אך חבריו פחדו להזעיק את המשטרה או לפנותו לבית החולים – רק בשל החשש שייעצר כעריק.
מנס לא היסס לאתגר את הפרדוקס המגזרי הזה. הוא הזכיר את הכותרות החריפות בעיתונות החרדית ואת קריאותיהם של ראשי המפלגות להפסקת שיתוף הטיעון והפעולה עם המשטרה, ותהה בקול:
"אם אנחנו מכריזים מלחמה וטוענים שהמשטרה היא אויב – איך נצפה שהם יעזרו לנו כשאנחנו צריכים אותם?"
מנס אף שיתף במחזה שראה במו עיניו בגשר המיתרים בירושלים: קבוצת בחורי ישיבות שקיללו שוטרים וקראו לעברם "נאצים", אך ברגע שיצא נהג זועם והחל להכותם – רצו אותם בחורים אל השוטרים ממש כדי שיגנו עליהם. "עם כל הוויכוח והמאבק", הדגיש מנס, "יש כאן נקודה שחייבים לזכור, וזה גם מסביר את הכעס והציפיות שיש כלפינו מהציבור הדתי-לאומי".
1,000 ימים לטבח: עדות היסטורית מבעד לעדשה
בחלק השני של התוכנית אירח מנס לראיון מרתק ואינטימי את זיו קורן, מבכירי צלמי התיעוד בישראל, שמלווה את המלחמה מהרגע הראשון וכעת מציין יחד עם המדינה 1,000 ימים לאותו יום שחור.
קורן חזר אל הבוקר של שמחת תורה: "אני מתעורר מהאזעקות, עולה על האופנוע עם השכפ"ץ והקסדה ויורד לדרום". הוא שיתף כי בזמן אמת, לקח שעות ארוכות להבין את גודל האסון: "ראיתי חבר'ה צעירים לבושים בבגדי מסיבה ולא הבנתי מה הם עושים שם. במהלך אותו יום, קורן אף נקלע להתקלות עם מחבלים יחד עם עיתונאים נוספים, וניצל בנס בזכות לוחמים שהגיעו לזירה.
הדילמה המוסרית והטעות של התקשורת
בתגובה לשאלתו של מנס כיצד מצליחים נפשית להרים מצלמה ולתעד גופות של קדושים שנרצחו, השיב קורן כי תחושת השליחות מעניקה לו כוחות, וחשף כי פנה באופן אישי למשפחות הנרצחים כדי לקבל את אישורן לפרסום התמונות, מתוך הבנה שמדובר במסמך היסטורי חיוני מול מכחישי הטבח בעולם.
קורן מתח ביקורת חריפה על הניסיון "לעדן" את המראות בתקשורת:
הטעות הויזואלית: "הייתה טעות לתקשורת הישראלית שבחרה לא לפרסם תמונות קשות. אחת הסיבות שהאירוע הזה התמסמס מבחינת עוגנים ויזואליים שהולכים איתנו לנצח, זה בגלל שלא ראינו מספיק תמונות קשות".
חובת האמת: "אני לא יכול, מחובתי המקצועית והמוסרית, לפרסם אמת. אי אפשר להתעלם מיום שבו נרצחו 1,200 ישראלים בגלל שלמישהו זה מקלקל את הקפה של הבוקר".
"אנחנו טובים באסונות להיות ביחד, ופחות בשגרה"
קורן, שהוציא לאור ספר המשך לפרויקט התיעוד שלו (המסכם את האירועים מאוגוסט 24 ועד היום, כולל החזרתו לקבורה של החטוף יוסי שרעבי הי"ד בינואר 2026), השיק לאחרונה מיצג מיוחד על גג עזריאלי בשיתוף המשורר נועם חורב.
למרות הניסיונות של גורמים שונים לצבוע את כאב המלחמה והחטופים בצבעים פוליטיים, קורן מדגיש כי השאיפה שלו הפוכה לחלוטין: "אני נמנע מכל שייכות פוליטית, אני מתעד את מה שרואות עיניי. השאיפה שלי היא לאחד. אני רוצה שכל אדם שנכנס למייצג יראה את ההתגייסות החברתית ואת אהבת החינם שהייתה פה. צריך לחשוב על איך אנחנו מלקדים ולא על איך אנחנו מנסים לפרק את העם".
מנס חתר לסיום וחתם את המפגש בציטוט מדויק ומעורר מחשבה של הרב ישראל מאיר לאו, שמסכם אולי את האתגר הגדול של החברה בישראל: "אנחנו טובים באסונות להיות ביחד, ופחות טובים בשגרה".
0 תגובות