אתם בטח מכירים את זה: הילד שלכם חולה. יש לו חום גבוה, הוא מצונן וצוברח. אתם דוהרים איתו לרופא; חדר ההמתנה מלא בילדים מצוננים ומצוברחים כמוהו. התור ארוך ארוך, וכשכבר נכנסתם - הרופא לחוץ וממהר. הוא בודק בחיפזון את הילד, חורץ את דינו (וירוס? חיידק?) ומשחרר אתכם לדרככם.
בדרך לבית המרקחת אתם נזכרים שרציתם לדבר עם הרופא גם על כך שהילד עוד לא התחיל ללכת, או על כך שהוא עוד לא ישן לילה שלם, אבל לא הספקתם. בפעם הבאה. ביניכם לבין עצמכם אתם יודעים שהפעם הבאה תראה בדיוק אותו הדבר: התור הארוך, הלחץ של הרופא, הבכי של הילד שמאיץ בכם לחזור הביתה.
בלי לחץ
מערכת הבריאות בישראל עובדת בחוסר של מקום וזמן, בצפיפות ובלחץ. כשילד מגיע למרפאה עמוסה כשהוא חולה, אין לרופא זמן להכיר אותו, לשוחח איתו, להבין את מהלך ההתפתחות שלו ולקבל תמונה הוליסטית של כל מישורי חייו ובריאותו, מעבר לדלקת הגרון הנוכחית שבגינה הגיע אליו.
"הרעיון שעומד מאחורי ביקורים תקופתיים יזומים אצל רופא הילדים הוא לאתר בעיות אצל ילדים בשלבים מוקדמים", אומרת ד"ר אפרת וקסלר, מומחית ברפואת ילדים, רופאת מרחב שרון בשירותי 'מאוחדת'.
"אנחנו ממליצים להורים לילדים בני שנתיים עד שש להגיע פעם בשנה לרופא הקבוע, לביקור של כחצי שעה בשעות בהן חדר ההמתנה ריק מחולים. הרעיון הוא לראות את הילד כשהוא מרגיש טוב: קצת כמו ביקור תקופתי בטיפת חלב, אבל אצל רופא".
מה עושים במהלך ביקור כזה?
"בביקור עוברים בצורה מובנית על תחומי חיים שונים: התפתחות, הרגלי שינה, גמילה או אכילה, התפתחות חברתית, ולמעשה כל מה שקשור ל- well being של הילד - מבחינה גופנית, נפשית ומנטלית.
איך מתנהלת הפגישה ?
"טרם הביקור, הרופא בוחן לעומק את התיק הרפואי של הילד: בדיקות שעשה, ביקורים אצל רופאים אחרים. בתחילת הביקור ישאל הרופא את ההורה אם יש דבר מה המטריד אותו בנוגע להתנהגות או התפתחות הילד, ולאחר מכן עוברים בצורה מובנית לנקודות השונות:
התפתחות לפי הגיל – "יש לרופא רשימה מפורטת של אבני דרך - דברים שילד אמור להצליח לבצע בכל גיל. הוא יבדוק אותם בעזרת ערכות של משחקים וצבעים. בנוסף, עוברים על פנקס טיפת חלב כדי לבדוק שלא פוספס חיסון כלשהו, שוקלים ומודדים גובה כדי לראות שאין תת משקל, הפרעות בגובה או נטייה להשמנת יתר. אם יש בעיה מסוימת – הרופא יאתר אותה. אם היא פעוטה, ייערך מעקב מסודר ותקבע פגישה נוספת עם הילד כעבור מספר חודשים. לאבחונים מעמיקים יותר הילד יופנה לרופא מומחה או למרפא בעיסוק".
הרגלים לפי גיל – "בכל גיל מצופה מהפעוטות או הילדים להיגמל מהרגלים מסוימים. בגיל שנתיים בערך נצפה לגמילה מהבקבוקים, בגיל שלוש מהמוצץ ומהחיתולים. בביקור מדברים גם על הרגלי תזונה - בבתים רבים אין עדיין מודעות לפירמידת המזון ולשנות הרגלי תזונה בגילאים צעירים קל יותר מאשר בגיל ההתבגרות. אלו דברים שקשה להגיע אליהם בביקורים רגילים במרפאה, וחשוב להתחיל לעבוד על הנושאים הללו עם ההורים בשלב מוקדם יחסית".
יכולות לימודיות – "זהו נושא שעליו מתעכבים בגיל 5-6, על מנת לראות אם יש הפרעות קשב וריכוז או חשד ללקויות למידה. אמנם אנו לא עושים אבחון במקום אבל אם עולים קשיים שמעידים על הפרעות אלו, אנו מציעים סדנאות מקדימות להורים לניהול נכון יותר ולהתמודדות עם הנושא".
התפתחות חברתית ורגשית– "בגילאי טרום בית ספר, כדאי לבדוק שהילד בשל רגשית ומסוגל לנהל יחסים החברתיים תקינים. כאשר יש בעיה, רופא הילדים יכול להמליץ על טיפול מתאים עוד לפני ההגעה לבית הספר ובכך לחסוך קושי רב".
כמה שיותר מוקדם
"העניין הוא לאתר בעיות במצב התחלתי להקנות לילד ולהורה הרגלים חיוביים", אומרת ד"ר וקסלר.
"להעלות דברים למודעות ולאתר ולטפל בבעיות כשהן עוד קטנות. בשקט ובמרחב שמתאפשרים בביקור יזום אפשר לשאול את כל השאלות שמטרידות, לקבל עליהן תשובות מעמיקות ומקיפות ולתכנן את הפתרונות יחד. קשה לתאר את ההבדל בין ביקור כזה לביקור רגיל; הורים שהתרגלו לכך פשוט לא מבינים איך הם הסתדרו בלי פגישה תקופתית כזאת".
הכתבה נערכה בשיתוף מאוחדת. תוכן הכתבה על פי ד"ר אפרת וקסלר, מומחית ברפואת ילדים, מאוחדת
0 תגובות