ישראל במלחמהישראל במלחמה
שנה חדשה

שלום כיתה א': עם תובנות ממורה וותיקה

ראש חודש אלול- תלמידים רבים פותחים את שנת הלימודים. תלמידות רבות יתחילו בקרוב ואנו עם ראיון מיוחד עם מורה לכיתה א' על המוכנות לכיתה א': על ההתרגשות, האתגרים והתפקיד של ההורים לקראת המעבר.

טובה אור | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

ראיון עם תהילה- מורה בכיתה א' כבר 23 שנה

תארי לי את היום הראשון של כיתה א'. למה היית מדמה אותו?

אני מאד אוהבת את היום הראשון של כיתה א'. יש התרגשות באוויר. כל הבנות מרוגשות. אצל חלקן זה מתבטא בחיוך גדול על הפנים. אצל חלקן זה מתבטא במבט לחוץ ודיבור לחשני. החולצות מגוהצות בקפידה. השיער מסורק. ויש כמובן את האימהות המלוות שלעיתים הן מרוגשות לא פחות מהילדות. הייתי מדמה את זה לנייר חלק. הכל פתוח. יש הזדמנות לכל ילדה. אין סטיגמות. אני אפילו לא מכירה את השמות שלהן בתחילה. הלוואי והאווירה החגיגית הזו הייתה נשארת טיפ- טיפה יותר זמן. מהר מאד אנו מוצאות את עצמנו בשגרה של לימוד הקריאה והחשבון והלימודים וכל הדרישות המורכבות של כיתה א'...

את מזכירה את המורכבויות של כיתה א' וזה מחבר אותי לשאלה הבאה- המעבר מהגן לכיתה א' הוא מעבר משמעותי. היכן את רואה את האתגרים העיקריים?

לפני שאני רצה לתחום הלימודי. אתמקד קודם כל בתחום החברתי. נכון שגם בגן יש התמודדות חברתית אבל זה לא דומה בכלל. פתאום הילדות צריכות להתמודד עם זמנים מוגדרים של הפסקות. אין כל הזמן דמות של מבוגר בכיתה. אני כן משתדלת להישאר קצת בכיתה בזמן ההפסקות, בעיקר בתחילת שנה. אבל זה בלתי אפשרי כל הזמן. והן צריכות להסתדר בשדה החברתי. יש בנות שמתקשות להשתלב במשחקים וצריכות יותר עזרה ותווך חברתי.

גם מבחינה מוטורית, הן פתאום נחשפות לדרישות גבוהות כמו: כתיבה, גזירת שכפולים, הדבקה מדויקת במחברת. יש גם דרישות מבחינת המוטוריקה הגסה. לא כל הבנות מצליחות לקפוץ בחבל, לשחק עם כדור. הקשיים האלה יכולים להעיב על ההצלחה בבית הספר ואפילו מבחינה חברתית. בת שקשה לה עם קפיצות בחבל יכולה להתקשות בשילוב החברתי, כי מה היא תעשה בזמן שכל החברות משחקות בחבל?! אני לא נכנסת אפילו לתסכול שזה יכול לגרום. כל הילדות מצליחות לגזור ורק לי המספריים נכנסות לתוך הדף פנימה…

גם מבחינה קוגניטיבית, כיתה א' הופכת למאתגרת. יש דרישות גבוהות מהבנות. לפני הלמידה עצמה יש דרישות במסגרת הכיתה: לשבת, להקשיב, להשתתף בשיעור להיענות להוראות ויש כמובן את הקריאה שמאתגרת הרבה בנות. פתאום מהחממה של הגן הן נזרקות לעולם הגדול וזה בהחלט מאתגר וזה התפקיד שלנו כמורות לרכך להן את המעבר, לתמוך בהן, להסביר להן כדי שלא יחוו תסכולים. הדרישות קיימות, לצערי. אין מה לעשות, אבל אני מנסה לרכך להן את המעבר.

אומרים שהחוויה ההורית משפיעה על המוכנות של הילד לכיתה א'. היכן את פוגשת את זה?

וודאי, את זה אני רואה בעיקר בהסתגלות הרגשית והחברתית. יש אימהות שביום הראשון ניגשות אליי כל הזמן בשאלות, מה יהיה עם זה? ואיך היא תסתדר? ואת תשימי לב אליה? כמובן שאני מרגיעה את האמא ואומרת שהכל בסדר ואני אשים לב לבת שלה במיוחד. אבל החששות והפחד שהאמא משדרת עוברות במסר ישיר לבת והיא מבינה שהיא עומדת בפני התחלה מפחידה. בנות כאלה מתקשות להסתגל בתחילה. יכולות לבכות יותר מהר, להתבייש. ההסתגלות קשורה בכל מעבר, אבל במעבר לכיתה א' זה מועצם כי מדובר במעבר משמעותי בגיל צעיר. יכול להיות שאימהות שעברו קשיים בבית הספר וזוכרות את הבית ספר כחוויה שלילית יעבירו לילדות מסרים שליליים כלפי בית הספר.

מה היית ממליצה להורים המכניסים את הילדים לכיתה א'?

כמו שהזכרתי. החוויה ההורית עוברת לילדים בגל ישיר. שדרו לילדים שאתם שמחים ומתרגשים אתם לקראת העלייה לכיתה א'. חשוב גם שתכינו אותם מראש לצפוי להם בכיתה א'. תארו להם את המבנה החיצוני של בית הספר. אם מדובר בילד עם קשיי הסתגלות, אתם יכולים לבקר קודם בבית ספר. הסבירו לילדים איך נראה שיעור בבית ספר, איך נראים ההפסקות, מה הכללים של בית ספר. הכנה מוקדמת יכולה לסייע לילד בהסתגלות. היום הראשון זה הזדמנות לפנק את הילד בשוקולד טעים או מתנה קטנה. צעדו יחד עם הילד בהתרגשות ושמחה.

עוד נושא שחשוב לי לחזק זה המוכנות לקראת כיתה א'. זה לא מתחיל שבוע לפני שנת הלימודים. את זה יש לעשות בכל השנה לפני העלייה לכיתה א'. כלומר, בגן חובה. וודאו שהילד מוכן לקריאה מבחינת מודעות פונולוגית והכרת אותיות. מבחינת המוטוריקה העדינה והגסה שלו, מבחינה חברתית ורגשית. התעניינו אצל הגננת כל השנה מה מצבו. ואם הוא זקוק לעזרה, פנו לעזרה מבעוד מועד.

ועוד נקודה חשובה. הזכרתי את האתגרים של כיתה א'. זה בדיוק המקום של ההורים, לאורך כל השנה לתמוך בילדים ולעקוב אחר מצבם ולסייע בעת הצורך. חשוב מאד לעקוב אחר ביצוע שיעורי בית ומשימות הקריאה. קשה לתקן פערים שמצטברים.

ובנימה אישית, כמורה האם את מתרגשת מהיום הראשון?

כל שנה מחדש אני מופתעת מעצמי. אני כבר מעל עשרים שנה מורה וכל תחילת שנה אני חשה את ההתרגשות. את הפיק בברכיים, את הבטן המקרקרת ואני אפילו מתקשה להירדם יום לפני היום הראשון. אי אפשר שלא להידבק בהתרגשות של הילדות והאימהות. זה אווירה מיוחדת ששמורה ליום הראשון ובעיקר ליום הראשון של כיתה א'. ויש גם מתח: איך תיראה השנה? מי יהיו הבנות? אילו פרויקטים יהיו לי? אין שנה הדומה לקודמה. כל שנה יש חידושים ואני מצפה במתח לתלמידות החדשות.

תחל שנה וברכותיה!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר