הקב"ה מצווה על אברהם אבינו לעקוד את יצחק בנו:
"וילכו שניהם יחדיו" – הם הולכים בשמחה יחדיו כאיש אחד בלב אחד.
ככל שהם עולים ומטפסים ב'מעלה ההר', כך התקווה שיצחק אבינו יוותר בחיים – מתרחקת... "וירא את המקום מרחוק"...
המילה 'מרחוק' – מוזכרת בהקשר של לידת משה רבנו, שמסמלת את הישועה הקרובה של עם ישראל.
כשמרים הנביאה החביאה את משה הקט בתיבה קטנה ששטה בנילוס, ככל שהתיבה התרחקה, כך היה נראה שהישועה מתרחקת...
"ותתייצב אחותו מרחוק" – מרים הנביאה ראתה את התינוק הקט, אבל - מרחוק.
הישועה מצויה – רחוק קרוב
כשמצפים לישועה, שעדיין – לא הגיעה, יודעים:
שהזמן שעובר – מתקרב את הישועה, אבל:
הניגוד בין 'רחוק' - 'קרוב' מבלבל ומתעתע!....???
יש או אין ישועה? היא באמת תגיע?
מתי? עזוב שאלות! המתן!
תעשה מה שצריך – ותמשיך להמתין!
להמתין בסבלנות? אבל כמה? כמה אפשר?
הקושי הגדול טמון בחוסר הידיעה, מתרכזים ב'נסיבות', במקום להאמין ולבטוח שישועה בטוח תגיע, הקושי טמון בחוסר הוודאות, יש פתרון?
"ה' יראה" - רק הקב"ה יכול לראות!
לפעמים נראה שהישועה מתרחקת, ולא מובן:
איך הקב"ה יושיע אותי – מהמקום הזה?
ניסיון העקדה מסתכם במילים: "ה' – יראה".
הישועה שלך היא כמו - חלקיקי 'פזל' ענק ומרהיב:
ורק הקב"ה יודע ישלים את החלקים החסרים.
התזמון והזמן רק בידו - 'ואנחנו מה'?
'פזל' הישועה נראה 'רחוק - קרוב', ואתה לא מבין ולא יודע, ולא רואה:
רק צריך להאמין שהקב"ה ישלים את החלקים, ולהישאר:
שלוו רגוע ובוטח – ואיך תצליח?
הפתח לישועה - לחיות את היום
מוהרנ"ת מסביר את הפסוק: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" שעפ"י רש"י: הפסוק מתייחס להווה, והוא הוראה עבורנו - לדורות.
אתה צריך לראות איך לקרב את הגאולה – בעוד צעד, וכך:
אתה מתרחק מהגלות בעוד צעד, אתה מתקרב – לקראת ישועתך!
את 'תמונת הגאולה' אתה לא יכול לראות, רק - "ה' יראה"!
אבל, מוהרנ"ת מדגיש שחייב לדעת ולהאמין:
שבכל יום הגאולה מתקרבת ומתנוצצת - עוד קצת!
לשמוח ולהודות על - ישועת ההווה
זאת אומנות – ללמוד לקוות, להמתין ולראות:
את הישועה קרובה ורחוקה – ברגע אחד!
לראות את המצב העכשווי, ולהמשיך – להאמין להמתין ולצפות.
לשמוח שכל צעד מקדם לישועה, ולא לדחוק את השעה, כי:
בסוף - הגאולה בוודאי תגיע!
"ה' – יראה" – זמן הישועה עדיין לא הגיע, תרפה ותרגע, תסמוך ותבטח במלך העולם, זה יתן לך מרחב נשימה, אתה כבר לא תרגיש דחיפות...
לראות אותה, ברגע זה – ממש, כי הישועה – בא תבוא!
ברגע אחד – 'ישועת ה' כהרף עין'
חיינו הם – 'שילוב מנצח' של ראייה - מרחוק קרוב, האדם צריך להמתין מתוך אופטימיות ותקווה, כי הוא בוטח בקב"ה ויודע שהישועה בדרך, והיא – עוד תגיע, וברגע אחד!
יצחק מוחלף באיל - ברגע אחד!
הישועה הבלתי צפויה הפכה למציאות – ברגע אחד!
"ותשלח את אמתה ותקחה" – תיבתו של משה הקטן גם התקרבה – ברגע אחד!
עבודת ה' בנויה מ'רצוא' ו'שוב' - קרוב רחוק.
הכל מונהג בהשגחה פרטית! כל הכל יכול להתהפך ברגע אחד!
"ויש ענין שהכל יתהפך לטובה" – ברגע אחד!
סוד ה'אמת' – וה'אמת לאמיתה'
האמת היא - שהישועה עדיין לא הגיעה, נכון!
האמת לאמיתה היא - שצריך לראות את כל חלקיקי הישועות, והניסים שנעשים לאדם בכל יום ובכל רגע "על ניסיך שבכל יום עמנו".
אם תחדד את מבטך, תראה – איך יד ה' סובבת ומגנה עליך!
איך בכל יום יש לך ניסים מחדש! רק – תסתכל טוב ותראה!
"חדשים לבקרים רבה אמונתך" – וגם ישועתך.
האדם, אפילו לא יודע כמה ניסים נעשים איתו, משום שמבטו המצומצם מסתכל כל הזמן – רק מרחוק. הוא מחכה לישועה המושלמת, והוא לא רואה את ה'אמת לאמיתה'.
"מרחוק נראה לי" – מרחוק – אבל, נראה!
אברהם אבינו אומר: "מרחוק ה' נראה לי" – המקום הרחוק מתגלה ונראה בצורה בהירה וברורה, ומצמצם את המרחק, הרחוק כבר אינו רחוק, הוא – נראה לי.
ישועת ה' מורגשת - דווקא מרחוק: זהו טובו וחסדו של הקב"ה, ששולח לאדם ישועות ונחמות קטנות בכל יום ויום, כדי שלא יתייאש, וימשיך לפסוע בדרך לישועה העתידית.
"בכל יום מתנוצצת הגאולה" רש"י אומר, שה' נראה לאדם בכל יום, דווקא בזמן כשהוא מרגיש רחוק מהגאולה, כדי שיחוש את קרבת האלוקים, ויוכל לצמצם את פערי המרחק בין הרחוק לקרוב.
הקב"ה נותן לאדם כח לעמוד בניסיונות בצורה מתמדת, ושומר איתו על 'קשר עין' תמידי, ע"י: "ואני קרבת אלוקים - לי טוב".
ישועת ה' נפלאה מעבר - לכל דימיון
הקב"ה יודע מתי ה'סוף' הטוב יגיע, וכל מה שמוטל על האדם - להמשיך לפסוע ולראות את הישועה מרחוק, לא לדחוק את השעה - ולא להתייאש.
"היום אם בקולו תשמעו" - תשמע ותעשה היום את רצון ה', זו הדרך היחידה לקרב את – הגאולה העתידית.
כל פסיעה בדרך הנכונה עושה לקב"ה נחת רוח ושעשועים, שלא ניתן להבין ולשער, והאדם ירגיש איך "מרחוק נראה לי" והוא מסוגל למשש את הישועה - ממש!
תמשיך לצעוד - אל תביט אחור!
לפעמים, ברגע של יאוש האדם פוסע אחור, הקב"ה אמר לאברהם "אל תבט אחור" תמשיך הלאה, תזכור:
הנסיגה – גם היא בהשגחה פרטית מדויקת - וגם זו לטובה!
תזכור! תכלית ההתרחקות היא ההתקרבות, תרפה ותרגע...
'ויש ענין - שהכל יתהפך לטובה'!
אומנות אבותינו בידינו לראות את הישועה מרחוק ומקרוב.
"ותתיצב אחותו מרחוק" תראה מרחוק - התייצבו וראו את טוב ה'..
תתחיל מחדש, 'יגעת ומצאת – תאמין' – אל יאוש!
לא מצאת!? צריך עוד קצת יגיעה, בקש ממי שהכל שלו - "ברוך הנותן ליעף כח".
"וירא את המקום מרחוק" – מרחוק ישועתך נראית לך – רק תביט!
"ישועת ה' כהרף עין" - אמן!