אישיותו של משה רבנו מתארת בפרשת השבוע 'בהעלותך' במלים "והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה".
נשאלת השאלה: איך יתכן שהאיש הגדול שהנהיג את עם ישראל ושקבל את התורה מאלוקים בהר סיני ודבר אתו פנים אל פנים, הוא ענו וצנוע יותר מכל האדם?
בדרך כלל בדרך העולם, אנו רואים שלמנהיגים רבים בימינו חסרה מדת הענוה והצניעות. כאשר אנשים עולים לגדלה, רבים מהם משנים את אישיותם, מרגישים עליונות על הזולת, ואינם מתייחסים כראוי לאנשים פשוטים.
אצל משה רבנו העניו היה שונה לחלוטין. למרות היותו מורם מעם, משה חשב שמעלותיו אינן פרי עמלו, אלא היא מתנה מאלוקים, ולכן אין שום סבה שיתגאה בהן.
דווקא משה רבנו ידע ללמד מכל אדם, וכך זכה להגיע לדרגה הגדולה להיות מנהיג העם, כפי שנאמר: איזה החכם? הלומד מכל אדם. עלינו ללמד ענוה וצניעות ממשה רבנו, ונזכר שכל מעלותינו אינן אלא מתנת אלוקים, ולכן אין סבה להתגאות בהן.
עלינו להתבונן ולהבחין במעלות של הזולת, וללמד מכל אדם משהו טוב לתיקון המידות שלנו.
0 תגובות