שר האוצר יאיר לפיד ממשיך במתקפה נגד ח"כ משה גפני ומכנה אותו "איש מורכב", וטוען כי הוא בעצם מעמיד פנים של תוקפן, אולם מאחורי המצלמות הוא נמצא בקשר טוב עם הח"כים בחילונים.
בהודעה ששלח לאלפי תומכיו ביום שישי האחרון כתב שר האוצר יאיר לפיד: "ביום שני האחרון, כמה דקות אחרי ההתכתשות הסוערת שלי עם הח"כים החרדים, הלכתי למה שאנחנו מכנים בכנסת "המזנון האחורי." למעשה זהו לא בדיוק מזנון, אלא מסדרון רחב מאחורי המליאה, שאליו מותר רק לחברי הכנסת להכנס. יש בו כמה כורסאות בצבע בז' דהוי, פינת עישון, מכונת אספרסו רעשנית ומסך פלזמה שמשדר את ערוץ 99. זהו המקום שבו חברי הכנסת יכולים לנוח קצת, לרכל, לסגור עסקאות, לרקום חברויות הרחק מעין הציבור".
"לקחתי קפה והתיישבתי עם שתיים מהח"כיות של "יש עתיד" – רינה פרנקל ויפעת קריב – שהיו עדיין חסרות נשימה מעוצמת הרגשות שהתעוררו קודם במליאה. אחרי דקה הגיע גם הרב גפני, שמולו ניהלתי את רוב העימות, ונעמד לצידנו".
"גפני הוא איש מורכב" כתב לפיד: "במליאה הוא מתפקד רוב הזמן כצעקן תוקפני וגס-רוח, אלוף קריאות הביניים, שמצוייד – כפי שגם ציינתי מעל הבמה – בזוג ריאות אדירות שמאפשרות לו להחריש את אוזניך גם ללא מקרופונים. אולם ברגע שהוא יוצא מתחום המצלמות הוא הופך לאיש נעים ואינטליגנטי שניתן להגיע איתו להסכמות בנושאי חקיקה או פעולה בוועדות. בעיני – וכנראה שגם בעיניו – זו אינה בהכרח צביעות. כשאתה באולם אתה נציג ציבור. כשאתה במזנון האחורי, אתה יכול להיות בן אדם".
לפיד כתב את הדו שיח שלו עם גפני:
"אתה עושה טעות הרב גפני," אמרתי לו.
"באיזה עניין?" הוא שאל.
"בעניין הדיון".
"מדוע?"
"תראה," אמרתי, "מחר אני הולך לעלות על הבימה של המכון למחקרי בטחון לאומי בתל-אביב ולשאת את הנאום המקיף הראשון שלי כשר אוצר. אני הולך להסביר שם את עקרי התוכנית הכלכלית שאותה אני עומד להגיש לממשלה, לפרט את החזון שלי לגבי החברה הישראלית ולספר לראשונה איזה רפורמות מתכנן משרד האוצר להעביר בחוק ההסדרים".
"אז מה הטעות?" שאל גפני.
"הטעות היא," עניתי, "שמכל בחינה שהיא עדיף היה שהייתי נושא את הנאום הזה בכנסת. בעיני זה דמוקרטי יותר, וראוי יותר, שחברי הכנסת יהיו הראשונים לשמוע משר האוצר את תוכניתו הכלכלית ולא יקראו עליה למחרת בעיתון."
"נכון מאוד," אמר גפני, "אז למה אתה לא עושה את זה?".
"מפני שאתם לא תתנו לי לסיים אפילו את המשפט הראשון," אמרתי, "שנינו יודעים בדיוק מה יקרה. אני אתחיל לדבר, ואתה תתחיל לצווח ולצרוח, ואני לא אצליח להסביר כלום. חזון כלכלי הוא עניין מורכב, ומגיעה לו האפשרות שיתקיים בעניינו דיון תבוני המבוסס על עובדות. אני צריך עשרים וחמש דקות בשביל להסביר את התקציב, וזו לא נראית לי בקשה מוגזמת שחברי הכנסת יקשיבו ברצינות וללא הפרעות במשך עשרים וחמש דקות למשהו שיקבע אחר כך את הדרך בה תתנהל כלכלת המדינה. אם הייתם מסכימים לתת לי את זה, אני מוכן לשבת אחר כך שש שעות רצוף, לשמוע את הצד שלכם על כל פרטי התקציב, לרשום הערות, לבחון כל דבר ברצינות ומתוך רצון טוב"
"זה לא עובד ככה," אמר גפני.
"למה לא?"
"כי ככה זה בכנסת."
"איזו מן תשובה זו? אם זה ככה, אז צריך לשנות את זה."
"זה לא יילך."
"אבל אתה לא מסכים איתי," התעקשתי, "שככה זה צריך להיות? שזה יהיה לכבודה של הכנסת וגם לכבודנו?"
"יכול להיות," אמר גפני בהיסוס.
"אז אני רוצה לאתגר אותך," אמרתי, "לך לחברי האופוזיציה ותארגן אותם. תגיד להם שהגיע הזמן לשנות את חוקי המשחק וליצור דיון אחר. נקבע כמה שעות בלי קריאות ביניים, אני אקשיב לכם, אתם תקשיבו לי, אולי אפילו יצמח מזה דיאלוג שיוסיף לנו משהו. רוצה לנסות?"
"אז אחזור אליך," אמר גפני בחיוך.
לפיד סיים את דבריו וכתב: "כמובן שהוא לא חזר אלי, וכנראה שכבר לא יחזור, אבל עדיין חבל לי. זה יכול להיות אחרת, והעובדה ש"ככה זה היה תמיד" נראית לי כמו תירוץ קלוש מאוד לכך שאנחנו לא מנסים לשקם יחד את כבודו האבוד של בית המחוקקים המצולק שלנו".
ח"כ גפני עצמו הגיב לדברי לפיד במכתב מיוחד, אותו פתח במילים "שלום יאיר".
"ראשית אני רוצה לברך אותך על כך שהתחלת להגיב ביום שישי ולא בעיצומו של שבת קודש. זהו צעד חשוב לקראתו של רוב הציבור במדינת ישראל שמוגדר מסורתי ואיננו מעוניין ששרי הממשלה יחללו את השבת בפרהסיה".
"לגופו של עניין, קראתי את מכתבך, הסיפור על פינת הקפה והאספרסו העתיק נכון. רק חבל ששכחת לציין את הפרט החשוב ביותר שהתנהל שם על יד הכורסאות בצבע בז' דהוי".
"אמרתי לך שם שיותר לא ניתן לך את התענוג הזה להתנגח על הנושא החרדי. נדרוש ממך את מה שהעם דורש ובצדק - תשובות כלכליות ברורות על פגיעתך האנושה במעמד הביניים והשכבות החלשות. לא ניתן לך את התענוג הזה שוב, אמרתי".
"ענית לי, "אתה, משה, אולי תצליח להתאפק, חבריך החרדים לא. בתוך חמש עשרה שניות אמצא לי פרטנר אחר לכך"..
"כך מתנהל שר אוצר במדינת ישראל. מעניין ומוזר ששכחת רק את זה בתיאור נופת הצופים שלך משם, מהמסדרון האחורי. לגבי הציונים והאבחונים על תפקודי במליאת הכנסת – עזוב, יאיר, הבוחרים עשו זאת במקומך והעניקו ל'יהדות התורה' שתי מנדטים נוספים - כמעט שלושים אחוזים יותר מהבחירות הקודמות על תפקודנו בועדת הכספים ובמשרד הבריאות למען כלל הציבור".
"חבל, שאתה רק מקלקל מה שעשינו, הפחתנו במו ידינו את מס ההכנסה על מעמד הביניים בשני אחוזים, ואתה כעת מעלה אותם. תחשוב קצת על אלו ששלחו אותך, על הציבור הישראלי, על ריקי כהן, ואל תפגע ברוב הציבור הישראלי שוב בעליית המע"מ, בהעלאת מס ההכנסה, ובכל הגזירות שאתה מטיל כעת על הציבור".
"ואגב, לגבי קריאות הביניים במליאת הכנסת - מה לעשות, גם אם קשה לך להתמודד איתi, הן חלק בלתי נפרד מההליך הדמוקרטי והפרלמנטרי בפרלמנטים בארץ ובעולם. כמדומני ששר המשפטים בימי ממשלת 'שינוי' היה אחד מהבולטים בתחום זה של קריאות הביניים - כאשר כיהן בכנסת, שבת שלום גם לך. משה גפני".
0 תגובות