במבצע הירואי בלתי נשכח לכדה מדינת ישראל לפני עשרות שנים את הצורר הנאצי אדולף אייכמן. נקפו שנים, מים לא מעט זרמו בירקון, ואותה מדינה ביצעה, לשם שינוי, פעולה הפוכה ושיחררה מה"מלכודת" למעלה מ-1000 אדולף-אייכמנים ימח שמם וזכרם, לא לפני שהעניקה להם חינם אין כסף (למען הדיוק, באמצעות הכסף שהוצא מכיסנו-אנו בעל כרחנו מאיתנו האזרחים) והעניקה לארכי-נאצים אלה אפשרויות לקבלת תוארים אקדמיים במסגרת קורסים שהתקיימו במלונות בעלי ה-3 כוכבים לפחות, המכונים משום מה בכינוי "בתי סוהר".
ובאותו ענין; מדינת ישראל גם החליטה בשעתו כי אין להרוס או לאטום את בתיהם של אותם אדולף-אייכמנים "כי זה לא מוסרי".
אני הכותב, רב בעיר ואם בישראל, מתכבד בזאת לאמץ את אימרתו של שר הבטחון אהוד ברק (שאמר פעם בראיון עתונאי): "אם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני הטרור".
ובאמת למה לא? להרוג יהודים, ובתמורה לקבל צ'ופרים של בצורה של בית מלון, פלוס אפשרות לרכישת השכלה גבוהה, ובנוסף, בתום ההשתלמות חזרה ב'כף' שוב לפעילות טירור, ואחריה – שוב שהיה נעימה עם החבר'ה בבית המלון, ושוב יציאה החוצה עטור תהילה בתמורה להחזרת החטוף הבא (רחמנא ליצלן, ולא נפתח פה וכו') – באמת למה לא?
בהכרח אנו נזכרים באמירות הרהב של הפוליטיקאים נפוחי החזה ליד קברם הטרי של נרצחי הטרור הי"ד – "ידינו תשיג אותם (את המחבלים) בכל מקום". כן, בהחלט "ידינו תשיג אותם" ותביא אותם לאתרי הבילוי והבידור בבתי "הסוהר", ושוב "ידינו תשיג אותם", תשחרר אותם ותגרור אותם לפעילות טירור נוספת.
אחי ורעי, שום פלפול לא יעזור; התנהלות שכזו, לא מעודדת טרור, היא פשוט מזמינה ו"תובעת בפה" - טרור!
אבל, בימים קדושים אלה, ברשותכם, מספר מילים בזכותה של הממשלה, ובהקדים סיפור:
מעשה בנהג מונית, שבמהלך חייו עבר על כל איסורי דאורייתא ורבנן אשר עולה לאחר 120 למרומים, ומתייצב בבית דין של מעלה, כאשר זה מפנה אותו למרבה ההפתעה, לא פחות מאשר לכיוון ישיבה ב...גן עדן!
במענה לטענת המלאך המקטרג, משום מה זכה נהג עבריין זה לישב במחיצתן של צדיקים? ניטען - כי נהג זה אשר נסע במהירות מופרזת ועבר על כל חוקי התנועה, זכה ועקב הלחץ הנפשי אליו נכנסו הנוסעים - החלו אלה באמירה רוטטת של מזמורי תהילים במהלך כל הנסיעה... בקיצור: נהג עבריין שבזכותו אמרו יהודים תהילים!
על הפסוק שנאמר בהקשר לקריעת ים סוף "ופרעה הקריב", אומרים לנו חז"ל, שפרעה זכה והקריב ליבותיהם של ישראל לאביהם שבשמים. כי כאשר ראו ישראל את הסכנה המתקרבת מכיוון פרעה, זה גרם להם שיישאו עיניהם אל ה' לבקש את עזרתו ית'.
בצורת התנהלות שכזו – באמת (אם בכלל היה ספק) זכתה המדינה והיא מביאה ועוד תביא הרבה אזרחים למסקנה והתחושה כי באמת אין לנו לסמוך ולהישען אלא על אבינו שבשמים, היינו, להתפלל, להתפלל, ושוב להתפלל!
זהו זה; מה נדבר ומה נאמר ל'נהגי'-עגלוני המדינה - "ראשיה שופטיה ויועציה" (לשון התפילה ל"שלום מדינת ישראל")? חביבינו, אתם כבר לא תשתגעו, כי אתם, כמסתבר, כבר כאלה... מה שברור, כי הערבים בינם לבין עצמם, כבר לא מהיום מצטחקקים בינם לבין עצמם ומתייחסים אלינו כ'מז'נונים'.
והרחמן הוא יקים לנו סוף כל סוף את סוכת דוד הנופלת, וישלח רפואת הנפש לחולי עמו.
0 תגובות