דלג לתוכן הראשי
קר, מחושב, אכזרי

אנטישמיות על גגות תל אביב: מה רואים בסרט הישראלי שעורר סערה?

הסרט "נז״א" שזכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה עורר סערה בארץ - כולל איום משר התרבות מיקי זוהר בשלילת אזרחותם של היוצרים | אז מה רואים שם? (בארץ)

25 דקות מחיאות כפיים. התשואות לאחר הקרנת הסרט (צילום: מתוך רשתות חברתיות)

הסרט "נז״א" של יובל אברהם ורחל שור, שזכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה ובלא פחות מ-25 דקות של מחיאות כפיים ותשואות בקהל עורר סערה בארץ - כולל איום משר התרבות מיקי זוהר בשלילת אזרחותם של היוצרים, והאשמות מראש הממשלה בנימין נתניהו: "זה פשוט בלתי נסבל".

אז מה רואים שם?

הסרט, שהופק על ידי ה'גרדיאן' הבריטי, בנוי מ־24 עדויות של חיילים וקצינים לשעבר ב. זהותם של המרואיינים אינה נחשפת, והראיונות מצולמים בחשיכה, על גגות בתל אביב, כאשר ברקע נראים אורות העיר, בנייני מגורים ותנועת הלילה.

המרואיינים מספרים על הפעילות הצבאית ב ובשטחים לאחר מתקפת 7 באוקטובר. חלקם מתארים את הכעס והרצון לנקום שחשו בתחילת המלחמה, ובהמשך מדברים על האופן שבו התקבלו החלטות בנוגע להפצצות ועל המושג "נז״א", המתייחס לנזק אגבי ולפגיעה באנשים שאינם היעד.

בינה מלאכותית בעזה

בין העדויות מתוארות הוראות פתיחה באש שלטענת המרואיינים אפשרו בתחילת הדרך מספר של נפגעי נז"א (20) שאינם היעד, לצד פגיעה בחשודים ב. בהמשך זה נהיה לדבריהם אפילו יותר: "הכי הרבה שאישרנו היה 500", אמר אחד מהם. חייל נוסיף העיד: "אין הבדל בין תינוקות, ילדים ומבוגרים, כולם מסומנים בנז"א".

צילום מסך מהסרט נז"א

אחד המרואיינים מספר על שימוש במערכת בינה מלאכותית בשם "לבנדר", שנועדה לסייע באיתור פעילי חמאס באמצעות מידע מטלפונים. המערכת לפי הסרט מדויקת כל כך שהיא מסוגלת להראות בכל בניין בעזה כמה נפגעי נז"א יהיו במקרה של תקיפה. מרואיין אחר מתאר מערכת שחיפשה מילים מסוימות בטלפון של ילד כדי לסייע בזיהוי מטרות להפצצה.

במקביל לעדויות, הסרט מציג את חיי היומיום בתל אביב: אנשים יושבים במסעדות, צופים בחדשות, מבלים ומתרגלים יוגה, בעוד שבמרחק לא גדול מהם מתנהלת הפעילות הצבאית שעליה מדברים המרואיינים. כך יוצר הסרט מעבר בין שגרת החיים בעיר לבין הסיפורים שמאחורי הפעילות הצבאית, במטרה ליצור את התחושה שחייהם של פלסטינים אינם שווים מאומה בעיניהם של הישראלים.

בהמשך נשאלים חלק מהמרואיינים כיצד הם מגדירים את הפעולות שבהן השתתפו, וחלקם מתייחסים למונח "רצח עם". אחד המרואיינים משווה בין שאלות ששאל את עצמו בעבר על התנהגותם של הנאצים כשביקר במחנות ההשמדה, לבין המעשים שבהם השתתף בעצמו.

מהפרסומת לסרט (צילום: יח"ץ)

תגובת דובר צה"ל

צה"ל הכחיש את הטענה שאושרה תקיפה שבה היה צפוי להיהרג כ־500 אזרחים, והבהיר כי מעולם לא תוכננה או בוצעה תקיפה בסדר גודל כזה.

בנוסף, בצה"ל הדגישו כי מערכות טכנולוגיות אינן מקבלות החלטות תקיפה באופן עצמאי, אלא ההחלטות מתקבלות על ידי גורמי אנוש ובהתאם לדין הבין־לאומי.

צה"ל גם הטיל ספק באמינות העדויות שעליהן מבוסס הסרט, משום שהן אנונימיות ולא ניתן לאמת אותן. כמו כן, הבהירו כי חלק מהעדויות עוסקות בנושאים שאינם בתחום הידע או התפקיד של החיילים והמרואיינים שהוצגו בסרט.

מבלי להתייחס לטענות עצמן, ניתן לראות בבוטות את החלק החסר בפאזל שהרכיב הסרט במיומנות קרה ומחושבת: טבח השבעה באוקטובר, וזוועות החמאס שהובילו למצב הנוכחי. השקט הזה זועק יותר מאלף מילים.

בכתבה זו נעשה שימוש בצילומים אשר בעל הזכויות בהם לא נודע או לא אותר, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות שלחו הודעה על כך בצירוף הצילום המקורי לדוא"ל desk@kikar.co.il.

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
זאת רחל שור?הסופרת החרדית?
משה חיים

תוכן שאסור לפספס:

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבארץ: