בית הדין העליון של תנועת הליכוד דחה היום (ראשון) פה אחד את שתי העתירות שדרשו להדיח את שר הביטחון לשעבר, האלוף במיל' יואב גלנט, משורות המפלגה. בהחלטתם קבעו חברי בית הדין – היושב ראש עו"ד יצחק בם, נשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר וחבר הנשיאות עו"ד יאיר לחן – כי אין עילה משפטית חוקתית לשלילת חברותו של גלנט בתנועה.
"מקומן של מחלוקות פוליטיות להתברר בקלפי ולא בהליכים משמעתיים", נכתב בפסק הדין המפורט. הדיינים הבהירו כי הרחבת עילות ההרחקה למחלוקות פוליטיות פנימיות עלולה ליצור תקדין מסוכן שבו כל מחנה פוליטי זמני ינסה לחסל את יריביו באמצעים משמעתיים.
העתירות: מ'ליל גלנט' ועד הסרבנות
העתירות המדוברות הוגשו על ידי קבוצת חברי תנועה באמצעות עו"ד דניאל כהן, ועל ידי דינה חווה פרימט. בעתירות נטען כי גלנט פעל לאורך זמן בניגוד לעקרונות הליכוד והוליך שולל את בוחריו.
בין היתר, הזכירו העותרים את מסיבת העיתונאים המפורסמת שכינס נגד הרפורמה המשפטית ללא ידיעת ראש הממשלה – שהובילה לאירועי "ליל גלנט" – טיפול רך מדי בתופעת הסרבנות בצה"ל, והתבטאויות מנוגדות לעמדת הממשלה בנושאי ציר פילדלפי ועתיד רצועת עזה.
לעמדת העותרים הצטרפו גם מבקר התנועה, עו"ד שי גלילי, שקבל על נכונותו של גלנט למסור את עזה לשלטון פלסטיני "לא עוין", והיועץ המשפטי של הליכוד שפתח חזית מול שר הביטחון לשעבר וטען כי מעשיו העניקו "רוח גבית" לאופוזיציה.
גלנט מצידו הופיע בפני בית הדין וטען כי פעל תמיד אך ורק משיקולי ביטחון המדינה כדי למנוע קריסה של מערכי המילואים. הוא הדגיש כי הליכוד היא תנועה פלורליסטית שאינה יכולה להדיח שר בשל עמדותיו, וכי העותרים מנסים לכפות דעתם של אנשים בודדים על 140 אלף מתפקדים.
ביקורת חריפה על "כניעה לטרור הסרבנות"
בפסק הדין המפורט, הדיינים לא חסכו את שבט לשונם מגלנט. חבר בית הדין, עו"ד יצחק בם, הגדיר את מסיבת העיתונאים של גלנט בזמנו כעצירת החקיקה כ"כניעה לטרור של קבוצת משרתי מילואים". בם כתב כי מדובר ב"סחיטה באיומים של הדמוקרטיה הישראלית, לה נכנע שר הביטחון".
גם חבר נשיאות בית הדין, עו"ד יאיר לחן, מתח ביקורת נוקבת וציין כי קשה להתעלם מתחושת הפגיעה של מתפקדי הליכוד. לחן הדגיש כי מהלכיו של גלנט תרמו להחרפת המשבר והעניקו רוח גבית למחאה נגד הממשלה, וכי התנהלותו מול איומי הסרבנות הייתה "הססנית" ועלולה הייתה להתפרש כחולשה.
חרף הביקורת הנוקבת, קבעו הדיינים כי "טעות פוליטית – ואפילו קשה – אינה שקולה בהכרח לעילת הרחקה חוקתית". הדיינים הבהירו כי דעתם אינה טובה יותר מדעתו של כל אחד מ-140 אלף מתפקדי הליכוד, שהם אלו שיכריעו את עתידו של גלנט בקלפי.
הזווית החרדית: נקודת הזכות שהצילה את גלנט
אחת מנקודות המפתח המעניינות ביותר בפסק הדין נוגעת לחוק הגיוס – נושא רגיש במיוחד עבור הקורא החרדי. העותרים האשימו את גלנט כי פעל בניגוד למשמעת הקואליציונית, ובפרט כאשר הצביע נגד החלת דין רציפות על חוק הגיוס ובכך העביר כוח לאופוזיציה.
אלא שדווקא בהקשר זה, מצאו הדיינים נקודת זכות משמעותית שהובילה לדחיית העתירה. נשיא בית הדין, עו"ד מיכאל קליינר, ועו"ד יאיר לחן הדגישו בפסק הדין כי גלנט נהג באחריות פוליטית משהחליט בשלב מסוים להתפטר מחברותו בכנסת.
בדבריו כתב הנשיא קליינר כי גלנט "מיהר להתפטר בשלב מוקדם ובכך אפשר לחבר שבא במקומו להימנות על התומכים בחוק הגיוס לו התנגד". הדיין לחן הוסיף כי התפטרותו מהכנסת מוכיחה כי הוא לא ביקש "לאחוז בקרנות המזבח הפוליטי בכל מחיר", אלא בחר לשלם מחיר אישי ולא לשתק את הקואליציה מבפנים.
נקודה זו מחלישה לחלוטין את הטענה שגלנט ביקש לבצע "הפרת אמונים" קיצונית לתנועה. כפי שציינו הדיינים, העובדה שהתפטר מהכנסת ואיפשר כניסת ח"כ תומך בחוק הגיוס מעידה על רצון לפעול באחריות ולא לפגוע במשמעת הקואליציונית בנושא רגיש זה.
השורה התחתונה: הקלפי תכריע
בשורה התחתונה, קבע בית הדין פה אחד כי העתירות נדחות. הדיינים סיכמו כי כלי ההכרעה בסוגיות אלו אינם משפטיים אלא פוליטיים. "ההכרעה – בידי המתפקדים בקלפי", נכתב בפסק הדין, תוך הדגשת העיקרון הדמוקרטי שעל פיו חברי המפלגה הם אלו שיקבעו את עתידו של גלנט בתנועה.
0 תגובות