לפני יומיים, בית המשפט העליון קבע בדעת רוב, כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון מינוי קבוע שכולל הליך תחרותי, בניגוד להצעת הממשלה לפיה ההליך למינוי הנציב יתקיים בהליך דומה למינוי היועמ"שית ותפקידים ציבוריים נוספים. רה"מ נתניהו הודיע כעת כי החליט למנות נציב.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "מזה כשנה, בעיצומה של מלחמה רב זירתית, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום - אך הייעוץ המשפטי לממשלה, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת".
"כעת", הסבירו בהודעה מטעם ראש הממשלה: "הולך בג"ץ צעד רחוק יותר. הוא פועל כרשות מחוקקת, מבטל פסק דין קודם שלו, ומפרש חוק בניגוד מוחלט ללשונו ולכוונת המחוקק (החוק קבע ש"לא תחול חובת מכרז")".
"הממשלה", נכתב עוד: "תתמוך בהצעות החוק שהוגשו אתמול ושנועדו להשיב את המצב לקדמותו, כפי שקבע המחוקק במפורש, ולהפסיק את הפגיעה בשירות המדינה".
לסיום עדכנו בלשכה: "על-מנת להבטיח את תפקוד שירות המדינה, ובשל דחיפות העניין, הטיל ראש הממשלה נתניהו את תפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה על מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל, אשר כבר החזיק בחודשים האחרונים בסמכויות הנציב".
כזכור וכפי שדווח בזמן אמת, נשיא העליון השופט יצחק עמית קבע כי "מנגנון מינוי תחרותי יתרום תרומה משמעותית הן לצורך בבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית, והן לצורך למנוע חדירת שיקולים פוליטיים להליך המינוי של הנציב ולשירות הציבורי".
השופט עמית הוסיף כי "עם זאת, הודגש כי העתירות הנוכחיות אינן המקום המתאים לקביעת טיבו של מנגנון המינוי התחרותי, וכי סוגיה זו ראוי שתלובן בשיח בין כלל הגורמים הרלוונטיים ברשות המבצעת".
השופט נעם סולברג טען מנגד כי "קשה עד מאוד לקבוע כי קיימת חובה שבדין למנות את הנציב בהליך תחרותי, שכן החוק קובע פטור מפורש מחובת המכרז התחרותי… אין מקום להכניס את ההליך התחרותי בחזרה 'דרך החלון' באמצעות ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת המינהלי".
בחוות הדעת שכתבו השופטים נאמר כי "דעת הרוב קבעה כי ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. עוד קבעה דעת הרוב כי אין עוד מקום לפרקטיקה ולפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור".
כשהם מוסיפים כי "בנסיבות אלו נקבע כי משיבי הממשלה לא הוכיחו שהליך מינוי הנציב נקבע על סמך שיקולים ענייניים בלבד; כי החלטות הממשלה התקבלו תוך התעלמות משיקולים ענייניים שונים; וכי לא הוצג תהליך סדור של עבודת מטה או בחינת חלופות להליך שנבחר, ומשכך קיומה של תשתית עובדתית מספקת להחלטות מוטל אף הוא בספק – ומכאן שהחלטות הממשלה אינן יכולות לעמוד".
0 תגובות