על רקע הדיווחים על הפסקת אש והציפייה לחזרה לשגרה, משפחות רבות כבר מייחלות לשוב לשגרה. אלא שבעוד המבוגרים התמודדו עם המצב בדרכם, הילדים – כך מתברר – מצאו לא פעם מפלט במסכים. שעות ארוכות מול מכשירים דיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה של רבים, במיוחד בתקופות של סגרים, מתחים ביטחוניים או חוסר מסגרת קבועה.
דווקא כעת, כאשר ניתנת האפשרות לשוב לחיים מסודרים יותר, זה הזמן לשאול: מה קורה לילדים שלנו לאחר תקופה ארוכה של שהייה מול המסך?
מחקר חדש ורחב היקף מציג תמונה מדאיגה. מהנתונים עולה כי ילדים השוהים זמן ממושך מול מסכים עלולים להיקלע למעין מעגל חוזר של קשיים רגשיים והתנהגותיים. ככל שזמן המסך מתארך, כך גוברת הנטייה להתפתחות של בעיות פנימיות וחברתיות, והילדים – באופן טבעי – ממשיכים להשתמש במסך כאמצעי התמודדות, מה שמנציח ומחריף את הבעיה.
המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו מעשרות מדינות וקרוב ל-300,000 ילדים, עקב אחרי המשתתפים לאורך זמן ממושך – חודשים ואף שנים. שלא כמו מחקרים קודמים שבחנו נקודה אחת בזמן, כאן נבחנו הדפוסים באופן מתמשך, תוך ניתוח של יחסי סיבה ותוצאה. אחד מעורכי המחקר ציין כי השימוש המוגבר במסך אינו רק תוצאה של קושי רגשי – אלא גם אחד הגורמים הישירים לו.
עוד עלה מהמחקר כי לא כל פעילות מול המסך זהה. יש הבדל בין שימוש מונחה, כזה שמתקיים בליווי הורה או במסגרת לימודית, לבין שהייה ממושכת ולא מבוקרת מול מכשירים – כאשר הילד נשאר לבדו, ללא הכוונה או גבולות ברורים. זמן מסך פסיבי, שבו הילד נבלע במשך שעות בתוכן מתחלף, נמצא קשור לסיכון מוגבר לקשיים בתחומי הרגש, הריכוז, ההתנהגות והקשר עם הסביבה.
ממצא משמעותי נוסף נוגע להשפעה המצטברת של הזמן. השפעות שליליות לא ניכרות תמיד מיד – אך הן הולכות ומתעצמות ככל שהשימוש נמשך לאורך שבועות וחודשים. ילדים שחרגו מהמלצות הבריאות הבסיסיות לגבי היקף השימוש במסך, הציגו נטייה גבוהה יותר לפתח קשיים רגשיים והתנהגותיים, לעומת ילדים ששמרו על מסגרת מאוזנת.
אף שהממצאים מטרידים, הם גם נותנים מקום לתקווה. המחקר מצביע על כך שהתערבות בשלב מוקדם – עוד לפני שההרגלים מושרשים – עשויה לשנות כיוון. המלצות החוקרים להורים אינן מתמקדות רק בקביעת גבול לשעות המסך, אלא גם בשאלות של איכות, הקשר ומסגרת: מה הילד עושה, האם הוא לבדו או בהשגחה, האם הפעילות מחליפה שינה, תנועה, לימוד או קשר אנושי חי.
בשגרת החיים המודרניים, ובעידן שבו גם מערכות החינוך, הרפואה והמידע עובדות רבות באמצעות מכשירים דיגיטליים – אי אפשר להתכחש למציאות. עם זאת, נדרשת זהירות יתרה בכל הנוגע לשימוש של ילדים במסכים. במיוחד בימים אלו, כשיש חלון הזדמנויות אמיתי לבנות מחדש את שגרת החיים – זו העת להחזיר את האיזון, לקבוע גבולות בריאים, ולעזור לילדים לפתח כלים להתמודדות שאינם תלויים במסך.
|קרדיט - כתב העת Psychological Bulletin
0 תגובות