פרשת פינחס נפתחת ברגע מפתיע: "הנני נותן לו את בריתי שלום". תגמול אלוקי לאדם שלא ציית לתלם, אלא קם ועשה מעשה. רש"י מבאר שפינחס השיב את חמתו של הקב"ה והשכין שלום בין ישראל לשכינה. הרמב"ן מוסיף רובד עמוק: מדובר במעשה חריג - הריגת נשיא שבט - שנולד מקנאות טהורה, נטולת אינטרס, רגש או כבוד.
אבל מאחורי הפסוקים מסתתר רגע אנושי־אוניברסלי: המונים שותקים, רואים את הערכים נשחקים, את המציאות מתפרקת, אבל אף אחד לא עושה כלום. כי לפעמים, הפחד מה"מה יאמרו" גדול יותר מהקול הפנימי.
ורק אדם אחד קם. לא מפני שהוא מושלם. אלא מפני שלא יכול היה לשאת את הסתירה שבין מה שהוא מרגיש - לבין מה שקורה מול עיניו.
סיפור מקרה: רון והפגישה שלא קרתה
רון (שם בדוי), בן 32, רצה מגיל צעיר ללמוד צילום. אבל אביו דחף אותו להיות רואה חשבון – כי זה "מקצוע אמיתי". רון שתק, זרם, סיים תואר, עבד - ובפנים הלך ודעך. הוא סיפר: "אני חי חיים של מישהו אחר". התחלנו תהליך של חיבור פנימי - מה הרצון האמיתי שלו? מתי בפעם האחרונה אמר "לא"?
המפנה הגיע כשסירב לוועדת קבלה בחברה היוקרתית - ובמקום זה נרשם ללימודים בתחום בו חשק, הצילום. כל חבריו אמרו ש"השתגע". אבל לראשונה בחייו הרגיש שהוא נושם באמת. הוא אמר: "הייתי פינחס של עצמי".
תיאוריה פסיכולוגית: "אותנטיות רדיקלית" – איך לשבור את שתיקת הזהות
בתיאוריה של הפסיכולוגית ד"ר ברנה בראון וד"ר גאני סאשה מדברים על "authentic self-expression" - היכולת להיות אני, גם כשהעולם לא מסכים. כשאדם מוותר שוב ושוב על קולו הפנימי, נוצרת שחיקה נפשית שמובילה לדיכוי רגשי, חרדות, דימוי עצמי נמוך, וחיים של פשרה תמידית.
האומץ להיות אותנטי - הוא הניצחון הגדול על פחדים מהשפלה, דחייה, וכישלון. בדיוק כמו פינחס: להעז לקום ולעשות, גם אם תישאר לבד.
5 צעדים פסיכולוגיים מעשיים להיות ה"פינחס" של עצמך
תיעול קול פנימי באמצעות כתיבה אסוציאטיבית (שיטת ACT)
שב ל‑5 דקות עם דף וכתוב באופן אסוציאטיבי את המשפט: "מה שהלב שלי רוצה לומר ולא העזתי…". אל תעצור, אל תערוך, רק תכתוב. לאחר מכן, קרא את שכתבת - וסמן שורה אחת שתהיה הפעולה שלך לשבוע הקרוב.
שיקוף מערכתי (מה-NLP): מי השותפים לשתיקה שלי?
שרטט במעגלים את האנשים הקרובים לך - מי מעודד את קולך, מי משתיק, ומי ניטרלי? שים לב היכן אתה מאבד את עצמך – ומהם התנאים שיחזקו אותך.
תרגיל מראה עצמית: "איך אני נראה כשאני אמת?"
עמוד מול המראה ודבר בקול על נושא שמסעיר אותך. הקלט את עצמך. הקשב: איפה רעד הקול? מתי הסתכלת הצידה? עבוד על הקול והגוף שלך עד שתרגיש שאתה מדבר מתוך אמת.
משחק תפקידים טיפוליים (גישה גשטלטית)
כתוב דו-שיח בינך לבין 'הפינחס שבך' – הדמות שמעזה. שאל אותה שאלות כמו: למה אתה קם? איך אתה עומד בביקורת? סיים את הדו-שיח במשפט פעולה: מה אתה הולך לעשות.
מדיטציית נוכחות פנימית (מיינדפולנס)
שבו בעיניים עצומות, נשמו עמוק. חזרו בלב על המשפט: "אני נותן לקול הפנימי שלי מקום להיות נשמע". עם כל נשימה - ראו את עצמכם קמים ומדברים. דמיינו תגובות תומכות. חזרו על כך כל ערב לשבוע.
מסקנה מהפרשה
פינחס לא ביקש לבלוט. הוא פשוט לא הסכים לשתוק כשמשהו בפנים בער. כל אחד מאיתנו זקוק לרגע הזה – שבו נעדיף את האמת על הנוחות, את הקול הפנימי על רעשי החוץ.
"לפעמים המעשה הכי אמיץ – הוא להיות אתה, כשכולם מצפים שתשתוק."
0 תגובות