רפורמת התחבורה הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, המעבירה את סמכויות ניהול התח"צ מהממשלה לגופים אזוריים (כמקובל במדינות ה-OECD), הגיעה השבוע לנקודת רתיחה בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן.
בדיון מרתוני שנערך הבוקר (ראשון), אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את ביטול "חוק החניונים" של נעמה לזימי – מהלך שיחזיר את הגבייה בחניונים הפרטיים למודל של שעה ראשונה מלאה ולאחר מכן לפי רבעי שעה (ייכנס לתוקף 4 חודשים מפרסומו). אך בעוד שסוגיית החניונים נסגרה, חוק המטרופולינים עצמו נתקע ברגע האחרון בשל מלחמות שליטה וירושה על מי יחזיק בהגה הניהול.
פשרת השנה וחצי של ביטן - והסירוב של משרד התחבורה
עיקר המחלוקת המעכבת כעת את אישור החוק סובבת סביב השאלה: מי יעמוד בראש הרשויות המטרופוליניות בשנות ההקמה?
בעוד שבירושלים ובחיפה הוסכם כי ראשי הערים המרכזיות ינהלו את העסק מהיום הראשון, בגוש דן התפתח קרב חסר תקדים. ח"כ ביטן הציג מתווה פשרה הנדסי: מנהל הרשות הארצית לתח"צ (עידן מועלם) יעמוד בראש מטרופולין גוש דן למשך שנה וחצי בלבד לצורך "העברת המקל", לאחר מכן נציג עיריית תל אביב (אסף זמיר) ינהל למשך שנה, ובתום שנתיים וחצי יתקיימו בחירות בין כלל הרשויות במטרופולין.
בעוד שבעיריית תל אביב הכריזו כי הם "כפסע מהסכמה" ואישרו את הפשרה, במשרד התחבורה הטילו וטו ועמדו על הרגליים האחוריות: דרישת המשרד היא שראש הרשות הארצית ינהל את המטרופולינים במשך 3 השנים הראשונות ברציפות. ביטן תקף את נציגי המשרד ותהה באגרסיביות האם מדובר בדרישה פרסונלית או בניסיון מכוון לקבור את החוק.
מפת המטרופולינים הרשמית: מי בפנים ומי בחוץ?
במהלך הדיונים שורטטו הגבולות הסופיים של המהפכה התחבורתית, המציגים שינויים דרמטיים עבור המגזר החרדי והרשויות המקומיות:
מטרופולין תל אביב: יכלול את תל אביב, בני ברק, חולון, רמת גן, בת ים, הרצליה, גבעתיים ורמת השרון. בנוסף, נחשף כי במסגרת הדיונים והסיכומים המוקדמים מחודש מאי, הוחלט כי ראשון לציון וקריית אונו ייכנסו רשמית למטרופולין החל מ-1 בינואר 2029.
מטרופולין ירושלים: יכלול את ירושלים, אבו גוש, מטה יהודה, קרית יערים וצור הדסה.
מטרופולין חיפה: (שצורפה בעקבות לחץ בוועדה) יכלול את חיפה, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית אתא, טירת כרמל, נשר, רכסים ומועצה אזורית זבולון.
המלכוד של בני ברק והבריחה של בית שמש
עבור הרשויות החרדית, החוק החדש מייצר מציאות מורכבת במיוחד. בגוש דן, עיריית בני ברק צפויה להחזיק בכ-13% בלבד מכוח ההצבעה. המשמעות: החלטות קריטיות על קווים ותשתיות בתוך העיר החרדית הצפופה עשויות להתקבל ברוב של ערים חילוניות מסביב.
החשש החרדי והמקומי מפני "ערי ענק" שיבלעו את התקציבים השפיע ישירות על מפת החוק: נציג עיריית בית שמש חשף בדיונים כי העיר דרשה והצליחה לצאת לחלוטין מהחוק. מאחורי הקלעים, הממונים בבית שמש דרשו להוריד את כוחה של ירושלים אל מתחת ל-50%, ומשנכשלו - העדיפו להישאר בחוץ מחשש לאובדן משילות עצמית.
בצורה דומה, גם מבשרת ציון הוחרגה מהחוק ברגע האחרון ובמקומה הוכנסה צור הדסה. ראש מועצת מבשרת, יורם שמעון, הסביר את המהלך: "החשש הוא שכל המשאבים שיוקצו יועברו ישירות לירושלים, ולא יישאר לנו כלום. כוח הצבעה של יותר מ-90% לירושלים לא מאפשר להתמודד מולה בקבלת החלטות".
הפיקוח יישאר בידי הממשלה
לצד העברת הסמכויות, נחשפו הסעיפים שישאירו שיניים בידי הממשלה: מנהל הרשות הארצית יקבע אמות מידה מחייבות לעניין מתן השירות, התכנון, והקמת התשתיות (לאחר מתן זכות טיעון לרשויות המקומיות), והרשות הארצית תפקח מקרוב על תפקוד המטרופולינים. בנוסף, נקבע כי תקציב הרשות הארצית ינוהל בסעיף נפרד בחוק התקציב, בכפוף לשרת התחבורה.
החוק כולו עתיד להיכנס לתוקף כ-6 חודשים לאחר אישורו הסופי במליאת הכנסת ופרסומו ברשומות (למעט סעיף החניונים שיחל כאמור לאחר 4 חודשים). בשל היעדר ההסכמות על גוש דן, הדיונים בוועדה יימשכו בימים הקרובים במטרה לנסות ולסגור את הפרצה מול משרד התחבורה.
0 תגובות