אתם צריכים לריב ליד הילדים שלכם (אבל במידה, כן?)

יתכן שכנערה ראית שההורים שלך מתווכחים והתחייבת לעצמך שלעולם לא תעשי את זה לילדים שלך, אבל מומחי הורות מדגישים שלא רק שטוב שהם יראו את אבא ואמא מתווכחים, זה אפילו חשוב (משפחה)

תהילה אלטמן | כיכר השבת |
(צילום: shutterstock)

בעלך ביום חופש וקם ב-10 בבוקר, תוך כדי השמעת תלונות על כמה שהוא עייף. בינתיים, את ערה כבר ארבע שעות ומאכילה ומשעשעת את התינוקת שלכם. "סליחה?!", מתחשק לך לצרוח. אבל את מסתכלת על הקטנה שרצה לאבא שלה בחיוכים ענקיים ובזרועות פתוחות ומחליטה להעיר לו במועד מאוחר יותר.

יתכן שכנערה, ראית שההורים שלך מתווכחים והתחייבת לעצמך שלעולם לא תעשי את זה לילדים שלך. או שמא הם מעולם לא החליפו מילה לא יפה ביניהם ואת ההתנהגות הזו היית רוצה ליישם ולשקף גם ליורשי העצר שלך. ובכלל, אולי קראת איפשהו שאת ובן זוגך צריכים להציג חזית מאוחדת מול הצאצאים, שמשמעותה ניהול חילוקי דעות והבעת תלונות בדלתיים סגורות. כי כולם יודעים שילדים ניזוקים מלראות את ההורים שלהם רבים, נכון?

ובכן, לא. מומחי הורות מדגישים שלא רק שטוב לילדים לראות את אבא ואמא שלהם מתווכחים לגבי התור של מי היום לשטוף את הכלים, אלא שזה ממש חשוב שהם יחשפו לזה.

"זה באמת יכול להועיל לילדים שלכם לבנות תקשורת טובה ולנהל חילוקי דעות באופן מושכל", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית מריסה ט' כהן. "אם בני זוג מפגינים פתרון בעיות יעיל ומאמתים את הרגשות והמחשבות אחד של השני, ילדיהם יכולים למעשה ללמוד את כוחה של תקשורת בונה".

נהה נבוסריה, פסיכולוגית ילדים, מסכימה: "ילדים צריכים להיות מודעים לכך שקונפליקט ואי הסכמה הם חלק מהחיים וממערכות יחסים. אם אין להם חשיפה לתהליך, אז כשהם יתבגרו ויתעורר קונפליקט בחייהם, הם יתייחסו אליו כאסון או שיתקשו לדעת איך לתפקד בו". ואכן, מחקרים מראים כי הורים שיכולים ליישב מחלוקות ולהגיב ברגשות חמים זה כלפי זה, מקנים לדור הבא שלהם כישורי התמודדות וביטחון רגשי טובים יותר.

בנוסף, חשוב שילדים יראו שגם אבא ואמא יכולים להתעצבן, לחוות תסכול וכן, אפילו לכעוס אחד על השני. הם צריכים לראות שההורים שלהם הם בדיוק כמוהם; בני אדם עם רצונות ורגשות משלהם, מציינת נבוסריה.

חשבו על זה בצורה הבאה: איך נוכל לצפות מהחמודים שלנו ללמוד מיומנויות ויסות עצמי וגישור, אם הם לא יראו אותן מיושמות אצל אנשים שמהווים דוגמה עבורם?

זה העניין: אתם רוצים להראות להם איך להגיב ביעילות ולהשלים, לא ללמד אותם הרגלים רעים. ולכן, הנה כמה דברים שכדאי לזכור:

1. התקוטטו בצורה הוגנת. "יש הבדל בין אי הסכמה לוויכוח, בכך שוויכוח יכול לכלול טון או תוכן עוינים, שעלולים להיות בעייתיים כשילדים נחשפים אליהם", מסבירה כהן ומדגישה שצעקות או שימוש בטון חריף הם מחוץ לתחום.

2. הדגימו כישורי פתרון סכסוכים טובים. כשאתם רבים עם הפרטנר שלכם לחיים, השתמשו באמצעים מועילים כמו אימות אמוציות, תקשורת ברורה, הצבת גבולות ופשרה. (דהיינו: "למעשה, אני מרגישה די עייפה בעצמי מאז שקמתי מוקדם עם הילדה - אתה יכול בבקשה להיות איתה בזמן שאנוח קצת?".)

3. זכרו שאתם לא צריכים להיות שקופים לגבי כל עימות. "להיות פתוחים עם הילד שלכם זה דבר אחד, אבל לשתף אותו בכל קונפליקט עלול להעביר את משקל הקונפליקט אליו", אומרת נבוסריה. (כלומר, לתת לו לראות איך שניכם מנווטים מחלוקת לגבי קיפול כביסה זה בסדר; לתת לו מושב בשורה הראשונה לצפייה במחזמר אודות הבעיות הכלכליות שלכם - פחות.)

והכי חשוב, כשאתם רבים, תנו לצאצאים שלכם לראות איך פתרתם את הבעיה ותגדלו ילדים עם חוסן נפשי - דבר מעולה לכל הצדדים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר