נויה ישבה עייפה וידייה שלובות חזק.
"אני כבר לא יודעת איך אפשר עוד לדבר עם זיו.
כל פעם שזה קורה אני נשברת מבפנים, כאילו הוא בכלל לא רואה אותי".
זיו משך בכתפיו, מתגונן.
למה היא לא שומעת אותי? | מחשבות על הקשבה, היגיון וקשר
"אני לא מתכוון לפגוע, אני פשוט נסגר.
יש רגעים שאני מרגיש שהיא מצפה שאגיד בדיוק את מה שהיא צריכה לשמוע ואם אני לא שם, אז הכל מתפרק."
"מה בעצם קורה לך נויה כשזיו לא אומר לך את מה שאת כל כך זקוקה לו? מה שובר אותך?" שאלתי את נויה.
"אני מרגישה שמעניינים אותו דברים אחרים, שיש לו דברים הרבה יותר חשובים ומשמעותיים ממני והוא לא רואה אותי, הוא לא איתי" ענתה נויה.
"כשאת חווית שזיו לא איתך, מיד הכנסת פרשנות. למה עשית את זה?"
"אני אפילו לא שמתי לב…ככה הרגשתי פשוט" אמרה נויה.
"כשחווית שזיו לא איתך, אז בעצם נוצר פער בינכם.
את מייד מנסה לפתור את הפער הזה.
ואיך את פותרת את הפער הזה?" שאלתי.
"על ידי פרשנות?" שאלה נויה.
"הדפוס הזה של הפרשנות מנסה למלא את הפער הזה, היא לא רק מספרת את הסיפור אלא ממש יוצרת אותו ומזינה את הדפוס שרק הולך ומתחזק.
את כבר לא רק חושבת אלא כבר את מגיבה לזה, פועלת, מתרחקת, מתכווצת או מתפרצת." הסברתי.
"זה מרגיש לי בדיוק ככה, ברגע שזה קורה נויה כבר לא איתי, אני לא מצליח להגיע אליה". הגיב זיו.
"זיו רק חשף את הפער הזה שגם ככה קיים והוא נמצא שם עוד מסיפור האדם הראשון.
הצלע נלקחת מהאדם הראשון ואז נותר חיסרון שהופך להיות סיפור חיינו לדורות."
"ומה הפתרון לחסרון הזה?" שאל זיו
"דבקות.
"על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד."
החיבור הזה מטרתו לאחות את הקרע.
כל עוד אין דבקות, נשאר מרחב פתוח שמבקש להיסגר ולמרחב הזה נכנס הנחש.
זה לא בגלל שאתם רעים או הקשר מקולקל.
הנחש הוא פשוט חושך שמגיע כשאין אור, כשאין דבקות" הסברתי.
"זה נשמע לי כל כך מוכר.
כשאני שקטה ומרגישה מחוברת אז לא מופיע הנחש הזה.
אבל כשאני מרגישה את הפער הזה, אז כל המחשבות האלה: "למה הוא עשה לי ככה….איך הוא לא רואה אותי…מה הוא מעדיף על פניי…..מציפות אותי".
"זה המקום שבו את בטוחה שדרך הפרשנות וההסברים את מביאה אור ובעצם מה שאת עושה בפועל את רק מעמיקה ומעצימה את החושך."
"נכון, אני באמת מרגישה ככה, אבל אני לא מבינה את זה" אמרה נויה
"כי ההסברים, הניתוחים או ההאשמות שלך הם לא האור.
הם רק הניסיון שלך למלא את החיסרון.
הכאב שלך הוא אמיתי, החסרון אמיתי.
אבל הפתרון לא נמצא בלנסות להבין אותו." הסברתי.
"אז איפה הוא נמצא?" שאלה נויה.
"בלהיות עם עצמך ממש שם, בנוכחות מלאה.
לא רודפת אחרי הפתרון אלא הופכת להיות את בעצמך כח שמושך אור". עניתי.
"אז בעצם את אומרת שכל הפעמים שאני מנסה להסביר את עצמי, מנסה לעזור לה להרגיש אחרת כלפי או כלפי הקשר שלנו, אני מפספס את העניין?" שאל זיו.
"כן. אתה פשוט צריך להיות ולדבוק בה.
להיות איתה בחולשה זו עוצמה אמיתית.
כשהדבקות קיימת אז אין לנחש מקום להכנס ואז נויה תרגיש מלאה ומחוברת.
ברגע שהיא חווה שאין דבקות, אז היא מתחילה לחפש הסברים וזה פתח להרבה נחשים.
הדרך שלכם לסלק את הנחש ולהאיר את החושך זה לא במלחמות, צעקות או הוכחות אלא פשוט להיות יחד בתוך החסרון הזה עד שהוא כבר יתמלא מעצמו."
"אז אני בעצם לא צריכה להבין אותך אלא פשוט להסכים להיות" נויה נשענה רגועה לאחור
"ואני צריך לבחור לדבוק בה גם שאני מרגיש מאויים או כשאני לא יודע מה להגיד.
פשוט להיות ולא לעזוב."
•
כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות
חנה דיין
טיפול פרטני לנשים במשברי חיים
פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש
קליניקה פרטית בשפלה
אפשרות גם בזום
054-4480705
מייל: hanna.tipul@gmail.com
לכל המאמרים : www.hannad.co.il
(טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל)
0 תגובות