סרן יאיר אסנבכר, לוחם ביחידה ללוחמה בטרור של צה"ל, התעורר בשמחה תורה בבוקר כדי לצאת לתפילת שחרית והקפות. כשיצא מביתו יחד עם אביו נשמעה אזעקה, ומרגע זה כל התוכניות שלו השתנו. אסנבכר עלה לרכב ומיהר ליחידה ומשם לזירות הקרב, שם חיסל מחבלים רבים והציל חיי אזרחים.
בצהריים (שני) התיישב אסנבכר לריאיון מיוחד ל'כיכר השבת', שחזר את הרגעים הקשים, הקרבות, הדמעות, הזוועות והאמונה הגדולה. צפו בריאיון המלא.
קטעים מהריאיון
אסנבכר חוזר לבוקר שמחת תורה: "היה לי חג סוכות קשה, לא יודע למה, יש בי עולמות רוחניים וצבאיים, לא הצלחתי להיות שמח. בליל שמחת תורה היה טירוף, שמחה אדירה, הלכתי לישון בתחושה טובה. קמנו בבוקר, בשעה שמונה, אני אומר לאבא שנלך למקווה.
"אנחנו בפתח הבית ופתאום אני שומע משהו שנשמע כמו אזעקה, אבא שלי אמר לי 'אזעקת אמת'. אני זינקתי. ראיתי תמונה של הרכב הלבן בשדרות עם המחבלים, הבנתי שזה לא טרור אלא מלחמה. הערתי את אישתי ואמרתי לה יש מלחמה, תוך חמש דקות יצאתי מהבית, אבא שלי הביא לי תפילין. רצנו למתקן באדם, הבסיס של היחידה של הלוחמה בטרור, תוך עשרים דקות יצאנו במהירות לדרום"
"צה"ל מחולק לשלושה חלקים", מסביר אסנבכר את הבוקר השחור שעבר על מדינת ישראל: "יש צבא השגרה, הוא אמור לשמור על הגבול, הם לא ידעו שהם קרבן לתוכנית זדונית, כמה השקעה הנאצים האלה בצד השני הכינו, השקיעו בזה שנים. הם הפילו את קו ההגנה הראשון של מדינת ישראל.
"החשיכו לנו את האוזניים והעיניים. אני נוסע דרומה, עם הצוות, כולם אריות סדירים. דוהרים דרומה, ראינו מראות קשים. הגענו להבנה ראשונה איפה אנחנו נמצאים סביב השעה 09:30. אין מודיעין, הכל בווצאפ ובטלגרם".
אסנבכר מספר ששאל את תת אלוף עופר וינטר, מהקצינים המוערכים בצה"ל, מה קרה באירוע: "עופר הסתכל על השמיים ואמר לי 'הקב"ה עשה אותנו עיוורים וחרשים, שלוש שעות".
הקצין הלוחם חוזר להגעה שלו לקרב בדרום: "אנחנו מגיעים לצומת ויושבים שם מחבלים, מאות כלי רכב הפוכים. אני לא מתרגש, אני יודע שזה מה שקורה, אבל אתה רואה מחזות קשים".
"חמאס ואיראן לא הבינו שיש צבא חירום", הוא מסביר: "צבא החירום בשיניים אנחנו הורגים אותם, איפה שהם נמצאים. יש שם שוטרים, לוחמי מג"ב, לוחמי ימ"ס, לוחמים על אזרחים, אנחנו נשמע אלפי סיפורי גבורה, צבא נוסף של אזרחים אמיצים".
"אנחנו מקבלים משימה על 'ניר יצחק'", הוא מספר: "מגיעים לצומת שוב מחבלים, פורקים ויורים, גומרים אותם וממשיכים לנסוע ואז עוד היתקלות. יושב על ידי קצין האג"מ ואמר לי 'סע, אם לא אני עובר רכב', נסעתי מיד ובדרך ראינו מתקן צבאי, היו שם מחבלים, רב סרן א' הרים רחפן לאוויר ובשביר שניה מצאנו אותו וחיסלנו אותו. המחבלים רצחו רבע חיילות שם".
לדבריו: "אנחנו מגיעים לקיבוץ, רואים דברים קשים. מצאתי את עצמי כמו סבא שלי, הוא ניצול שואה, הוא בשואה מצא את עצמו עושה מלאכות שיהודי ירא שמיים צריך למצוא את עצמו עושה, אני מוצא את עצמי עוצם עיניים ליהודים, כשברקע יש קרבות, עושים קדיש, מכבדים את הנפטרים.
"אתה הולך בקיבוץ, הכל יפה, אבל אתה הולך בתוך שדה קרב. אתה לא יודע מאיפה יבוא המחבל. מכל כיוון אמור לבוא מחבל. זה קשה".
אסנבכר מספר בדמעות: "הבעיה אצלי התחילה אחרי הלילה הראשון, אחרי שסיימנו לחימה, יום הכי ארוך שהיה לי, בלילה לא הצלחתי לישון. תחושות קשות. ואז מגיע בבוקר, מה עושה יהודי בבוקר? מתפלל. אבל אני לא רוצה להתפלל, היה לי קשה לדבר עם הקב"ה, מה עושים במצב כזה? פתחתי 'אגרות קודש', שואל את הרבי, מה קורה פה? איך מתפללים, הרבי כותב תשובה ככה: "יהודי צריך להתפלל, ואם אין לו הרגש ישים עצמו כאיש אחר והוא איש ישראל", אתה לא אתה, למה קשה לך כי אתה אתה, אתה מישהו אחר, אתה איש ישראל עכשיו. זה נתן לי כוח, דיברתי עם הקב"ה, התפללתי והתחננתי, היה הסתר פנים ועכשיו יהיה בסדר".
"סיימנו לטהר שם, הגענו לבתים, צעקנו להם זה צה"ל, הם לא האמינו, הם פחדו. אני יצאתי משם עם רצון אחד, לחבק ולנשק כל יהודי בעולם, אל תדבר איתי שום פירוד, לא מעניין אותי, אנחנו עם אחד", הוא משתף בבכי.
בסיום הריאיון הוא פונה לציבור החרדי: "הציעו פה לפני השידור ללמוד תורה בשביל החיילים, לקחת כל אחד חייל. הקב"ה מסתכל מן השמים, צאן קדושים, כל אחד לעשות סוללות הגנה אווירית של טילים, כל פרק תהילים שאת או אתה אומרים בכוונה זה מפרק את הטילים, זה הרבי כבר אמר".