"ספינת התענוגות שהתחפשה" | הקרב האגדי של הטיטאנים: בריטניה מול גרמניה

מלחמת העולם הראשונה - הזירה הימית

ספינות פאר – לב הפיתוח והיוקרה

מחבלי חמאס הלכודים יעבירו מידע רגיש וחסוי לישראל על מנהרות?

ב. ניסני|19:15

"שעון מקולקל" או "שלט תעמולה"? קרב ציוצים סוער בעקבות החלטת ניגוד העניינים של היועמ"שית

דני שפיץ|16:32

בתחילת המאה ה-20, ספינות הנוסעים הגדולות היו לא רק סמל ליוקרה ולקִדמה טכנולוגית, אלא גם לב הפיתוח הימי. גרמניה ובריטניה, שהיו אז בעיצומה של תחרות ימית מרה, השקיעו משאבים רבים בבניית אוניות מהירות ומפוארות כדי לשרת את הקווים המסחריים העשירים.

האונייה הגרמנית "כף טראפלגר", לדוגמה, הייתה אוניית נוסעים מפוארת שנבנתה במספנת AG Vulcan שבהמבורג עבור חברת "המבורג-דרום אמריקה ליין". היא נקראה על שם כף טראפלגר הספרדי זירת הקרב הימי המפורסם משנת 1805. מידותיה היו מרשימות: 18,710 טונות ברוטו, אורך של כ-187 מטרים ושלוש ארובות. היא יכלה לשאת קרוב ל-1,600 נוסעים, ומערכת ההנעה שלה שילבה מדחפים טריפל-סקרו עם מנועי קיטור וטורבינה. בין מתקני הפאר שבה בלט גן חורף – חממה ובה בית קפה על סיפונה.

מולה ניצבה האונייה הבריטית "קרמניה", שהושקה בשנת 1905, כמעט עשור קודם לכן. אף על פי שהייתה ותיקה יותר, היא הייתה ארוכה בכ-40 רגל ומהירה ממקבילתה הגרמנית בכ-קשר אחד. שתי הספינות ייצגו את מיטב ההנדסה הימית של תקופתן, סמל לשגשוג ולנסיעות טרנס-אטלנטיות מפוארות. שמה של האונייה נלקח מחבל ארץ קדום בדרום איראן של ימינו, קרמניה (כיום קרמאן), והיא נשאה בגאווה את התואר "אוניית הדואר המלכותית".

מגלריית האורחים למחסן הנשק

כאשר פרצה המלחמה באוגוסט 1914, עידן השלווה הזה נקטע בפתאומיות. "כף טראפלגר" עגנה בבואנוס איירס, אך עד מהרה גויסה בידי הקיסרות הגרמנית והוסבה לסיירת עזר. ב-18 באוגוסט היא הגיעה למונטווידאו לתדלוק, ומשם הפליגה אל האי טרינדאד הברזילאי המרוחק – בסיס אספקה סודי של הצי הגרמני.

שם, כדי להפוך מכלי שיט אזרחי למכונת מלחמה, היא נפגשה עם ספינת התותחים "אייבר" (SMS Eber), שהעבירה קציני ים, תחמושת ותותחים. הארובה השלישית, שהייתה דמה, הוסרה. האונייה חומשה בשני תותחי 10.5 ס"מ ימיים רבי עוצמה ושישה תותחי 37 מ"מ. "כף טראפלגר" הייתה כעת סיירת סוחר חמושה שמשימתה לצוד ספינות סוחר בריטיות.

גם הבריטים לא טמנו ידם בצלחת. "קרמניה" עברה הסבה דומה לסיירת עזר וחומשה בשמונה תותחי 4.7 אינץ'. משימתה: לצוד את הפושטים הגרמניים.

במטרה לבלבל את הצי המלכותי, צוות "כף טראפלגר" שינה את מראה האונייה כך שתיראה כמו אחת האוניות הבריטיות. האירוניה הייתה עצומה: הקרב היחיד שתנהל האונייה המחופשת יהיה דווקא מול "קרמניה" האמיתית.

הקרב חסר הסיכויים – 14 בספטמבר 1914

ב-13 בספטמבר הגיעה "כף טראפלגר" לבסיס האספקה הסודי בטרינדאד, שם תדלקה והתכוננה למשימתה הבאה. בוקר למחרת, הצטלבו נתיביהן של שתי האוניות.

כאשר "קרמניה" גילתה את "כף טראפלגר" המוסווה ליד האי, קפטן נואל גרנט הבריטי הופתע, "הטרף היה צבוע כמעט באופן זהה לו". הוא הורה על מרדף, שכן "לא הייתה סיבה שאונייה בריטית אחרת תברח ממנו". שתי האוניות התרחקו כמה מיילים מהאי כדי להשיג מרחב תמרון, ואז פנו זו כלפי זו. כך החל הקרב הימי הראשון בין אוניות נוסעים לשעבר.

"קרמניה" ירתה ראשונה אך החטיאה; "כף טראפלגר" פגעה ראשונה. האונייה הבריטית ספגה בתחילה נזק כבד - 79 פגיעות, חור מתחת לקו המים והגשר נהרס. אך ככל שהטווח הצטמצם, גם תותחיה של "קרמניה" החלו לגבות מחיר. האש השתוללה בשתי האוניות, והתאים המפוארים התמלאו עשן, פצועים ופסולת. ללא מערכות בקרת אש או מעליות תחמושת, נאלצו המלחים לשאת את הפגזים בידיהם.

הגרמנים ניסו להשמיד את תותחי האויב; הבריטים כיוונו אל קו המים של "כף טראפלגר" וקרעו בה חור אחר חור. הספינות התקרבו למאות מטרים בלבד וירו זו על זו גם במקלעים.

הסוף הבלתי נמנע

ככל שהקרב נמשך, "כף טראפלגר" ספגה מים ונטתה בכבדות. הצוות המשיך לירות, מגן על כבודה של גרמניה וקפטן וירת’. כשעלתה האונייה באש, שידרה אות מצוקה. פגז נוסף שפגע מתחת לקו המים הכריע אותה, והיא שקעה במהירות.

קפטן וירת’ נמנה עם 16 עד 51 ההרוגים, ו-279 מלחים חולצו בידי ספינות פחם גרמניות באזור. "קרמניה" עצמה ניזוקה קשות, עלתה באש ונטתה, עם תשעה הרוגים ופצועים רבים.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה סיירת סוחר גרמנית נוספת, "קרונפרינץ וילהלם", אך מפקדה חשש ממלכודת ונסוג. בסיס האספקה הגרמני בטרינדאד חדל לפעול בעקבות הקרב.

הקרב בין שתי אוניות נוסעים שהפכו לכלי מלחמה אילץ את המפקדים להילחם בתנאים שלא נועדו למלחמה ימית קלאסית. שתי הספינות, שנועדו לפאר את מסעות השלום, נאלצו להסתמך לא על עושר ועיצוב, אלא על אומץ וכוח אש.

העימות בין "קרמניה" ל"כף טראפלגר" היה צמד אריסטוקרטים מעודנים שהושלכו לזירת גלדיאטורים, ספינות פאר מזהירות שהפכו לזירת אש, עשן ומתכת, נמעכים תחת המציאות האכזרית של המלחמה.

נואל גרנט הפגין מנהיגות יוצאת דופן במהלך הקרב. ארנולד ראשפורת', מפעיל האלחוט ב"קרמניה", תיאר במכתב אישי את הקפטן כ"רגוע וקר כמו "תשעה פני" (ביטוי אנגלי שפירושו שלווה מוחלטת ואיפוק גם בשעת סכנה) לדבריו, גרנט השיט את ה"קרמניה" במהירות מלאה לכל אורך הקרב, וביצע הקפות חדות סביב האונייה הגרמנית עד שהמלחים חששו שהספינה תתהפך מרוב ההטיה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

עבור שירותו בקרב מול ה"קאפ טראפלגר" זכה קפטן נואל גרנט להוקרה רמה. ב־29 בדצמבר 1914 העניק לו המלך מינוי למסדר האמבט הנכבד כחבר בחטיבה הצבאית אות כבוד הניתן למפקדים שהפגינו אומץ ומנהיגות יוצאי דופן.