יוסי אייזנטל מסכם שנה: חבל שהזמרים ניצחו את העסקנים

איש הרדיו, יוסי אייזנטל מסכם שנה בטור מיוחד: מי הפתיע, ומי הפציע? וגם: מדוע דווקא פעלתנות נגד הופעות מעורבות, הביאה את ההיפך?

יוסי איזנטל | כיכר השבת |

התבקשתי לסכם את שנת תש"ע במוסיקה, הבקשה תפסה אותי בעיצומו של מסע קניות לכבוד החג, תוך כדי התלבטות באיזה סוג דבש אטבול את חלות החג והתפוח.

עניתי כלאחר יד כי אכתוב משהו ואשלח.

לאחר שסיימתי את השיחה והתחלתי לחשוב על זה קצת לעומק, הבנתי את גודל הטעות...

כשבאים לסכם את השנה האחרונה במוסיקה, נכנסים לסיכומים של כמעט כל דבר חוץ ממוסיקה.

ואני שמשתדל תמיד לברוח מכל מחלוקת, ובמיוחד לא להיכנס לעניינים רבניים, איך אוכל לכתוב על:

• שנה שבה הוכח שהפעלתנות האדירה בשנים האחרונות כנגד ההופעות הנפרדות והצנועות הביאה לתופעה מוגברת של הופעות רבות ומעורבות לחלוטין (וחבל).

• שנה שבה הוכח כי זמרים שלא נשמעו לקולות החרמות הצליחו מעל ומעבר למה שהם עצמם ציפו ולעומתם זמרים גדולים מאוד שהחליטו להיכנע לאיומים נשארו הרחק מאחור (וחבל).

• שנה שבה תקליטורים, הופעות וקליפים ביוטיוב שהיו מאוד אהובים על כלל הציבור, מאוד מצחיקים ועם מסרים חיוביים שהצליחו להחזיר בתשובה רבים, הפכו להיות שליליים, מרבים מחלוקות בעם, לפעמים גם הזויים, אך עדיין תמיד מצחיקים (וחבל).

• שנה שבה דיסק משובח מאוד (תאמינו לי, שמעתי אותו), מוקלט (אפילו בכמה וורסיות של ביצוע עם גדולי הזמרים), מוכן כבר כשנה, אבל בשלב זה נגנז ולא יצא לשוק אלא אם תבוא חברת שיווק גדולה ותקנה אותו, מכיוון שאין שום הצדקה כלכלית להוציאו לשוק באופן רגיל עם כל הצריבות וההורדות באינטרנט (וחבל).

• שנה שבה זמר מחליט להוציא דיסק קומזיץ שני במקום דיסק עם שירים חדשים (שעלותו גבוהה יותר) ולמה? ראו סעיף קודם (וחבל).

• שנה שבה גאון מוסיקלי ושיווקי מחליט להעמיס חומר מוסיקלי שמצריך שנת לימודים באקדמיה וכולל 14 רצועות באלבום אחד, במקום לחלק אותו לכמה דיסקים שכוללים גם שירים לעמך (ולא רק 2 מתוך 14) (וחבל).

• שנה שבה אחת ההבטחות הגדולות במוסיקה החסידית מוציא דיסק משובח שלא מצליח להמריא. כי בימנו לא מספיק רק דיסק משובח, צריך גם להתאמץ ביח"צ ושיווק (ראו סעיף קודם) והופעות לא רק בחו"ל (ראו כמה סעיפים למעלה) (וחבל).

• שנה שבה השיר שלא יהיו עוררין על העובדה כי הוא שיר השנה (למרות שהוא בכלל לא מהשנה), הפך להמנון של אחת המחלוקות הכואבות ביותר בתוך קהלנו (וחבל).

איככה אוכל לכתוב על כל אלו?

אבל בכל זאת הבטחתי לשרבט משהו ולכן אשתדל להביא כמה נקודות חיוביות השנה:

• שנה שבה היטשטשו כל גבולות המוסיקה בעם ישראל ובזמן שרבו הדואטים בין זמרים חילוניים לדתיים, להיט של זמר חילוני גדול הפך ללהיט גדול במחוזותינו דווקא ולבסוף אף הפך להמנון הרשמי של נבחרת ישראל, כי מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד.

• שנה שבה אמן משלנו עם שיר שמושמע אצלנו, מושמע בגמר גביע העולם בכדורגל.

• שנה שלכבוד שנת המאתיים לחסידות ברסלב, לאחר עבודה מאומצת של ימים רבים, כספים רבים ועוד דברים מסתוריים שלא כדאי לספר עליהם, הובאו ניגונים נעלמים וקובצו לדיסק חדש של ניגוני ברסלב.

• שנה שבה משפחת האצולה של הזמר המזרחי חסידי חיתנה אח נוסף ובכך הוציאה גם אותו לאור בתור זמר (זמיר יש לומר) בעוד שאחיו הגדול יצא לדרך חדשה והאמצעי רק משתבח עם הזמן.

• שנה שבה לאחר שנים לא מעטות של עבודה, ודווקא על רקע התערערות היחסים הבין לאומיים עם טורקיה, הצליח יניב בן משיח להביא את המוסיקה הטורקית את מרכז הבמה ואת עצמו לטופ.

• שנה שבה הרב יוסף משה כהנא לא מצליח לספור כמה דיסקים חדשים הוא הוציא ומחפש נואשות אחר חגים חדשים לעם ישראל.

• שנה שבה היו מעברים של אמנים בין חברות הפקה ויחצנות ותיוג מחדש לכמה מהם (על קצה המזלג: אודי דוידי, יניב בן משיח, שולי רנד וכו´).

• שנה שבה לאחר שנעלמו מהמפה, התחדשה להקת הקינדרלך בילדים חדשים לעבודה על אלבום חדש ומופע חדש.

• שנה שבה הצליחו מידד טסה ואביעד גיל לשבור את חוקי הטבע ולהוכיח כי אפשר שילד ישיר בזמן חילוף קולו ועדיין ישמור על איכויות מופלאות של זמר (אגב, לקראת דיסק חסידי משובח שיוצא אוטוטו).

• שנה שהסתיימה עם הלהיט הענק של ישי לפידות "אבינו מלכינו" שכולנו תקווה שיבשר שנה מוסיקלית חדשה וטובה.

ואם כבר הזכרנו את השנה החדשה, להלן כמה שמות חדשים שלדעתי יבלטו בעתיד במוסיקה:

איציק דדיה – בזכות הקול והאמרגן.בני פרידמן – בזכות הסגנון המוסיקלי והדוד. בריו חקשור – בזכות כושר ההלחנה וכושר היחצנות. יואלי דיקמן – בזכות הגאונות המוסיקלית.

ולסיום, ציפורים עקשניות מלחשות שלאחר נטישה של קרוב לעשור, עומד לחזור אלינו דדי גראוכר הגדול, ימים יגידו.

לסיכום:

למרות שכמה נוטים לחשוב כי שנה זו הייתה שנת בצורת במוסיקה, היא הייתה שנה רוויה ואף מלאה בעניינים הקשורים במוסיקה ואפילו בחידושים.

קשה בכתבה כ"כ קצרה לסכם את השנה המוסיקלית לפרטי פרטים, את הפירוט המלא אתן בע"ה בתכנית סיכום השנה במוסיקה שתתקיים אי"ה במוצ"ש פרשת "בראשית" ברדיו קול-חי.

אז לאחר שנכנעתי וכתבתי, לא נותר לי אלא לאחל לכולם שנה טובה, וגמר חתימה טובה, שנה שבה ייעלמו כל המחלוקות בעם ושתתמלאנה כל משאלות ליבכם לטובה.

שלכם,

יוסי איזנטל.

נ.ב

לאחר ששלחתי את הכתבה, חזרו אלי וביקשו שאצרף שירים.
התלבטתי קשות מה לצרף
... האם לצרף את "כי הרבית" (שיר השנה) ואם כן, באיזו גרסה?

  • האם לצרף את "מי שמאמין" (אם כן, באיזו גרסה)?
  • האם את אחד משירי ליפא שמלצער, אם כן, איזה מהם?
  • האם משהו ממונה 6 ? (אהה... הוא עוד לא יצא)
  • האם קליפ מהופעותיהם של שוואקי או פריד? או שמא קליפ מהרצאותיו של הרב אמנון יצחק?
  • האם שיר של שלומי גרטנר? או אולי מידד טסה? או משהו מהאחים אשואל? או אולי משהו של יניב בן משיח? ויש גם שולי רנד ואודי דוידי הענק.
  • לא דיברנו על בריו חקשור ואיציק דדיה ובני פרידמן או אולי איזה עיבוד של יואלי דיקמן?

בקיצור... הסתבכתי.

החלטתי, שהכי טוב לשלוח שני שירים.

הראשון, שיר שממש לא מהשנה, אפילו די עתיק יש לומר, אבל כל-כך מתאים דווקא השנה להרבה דברים שכתבתי וגם כאלו שלא כתבתי מפאת כבוד האדם (תקשיבו טוב למילים המדהימות והכ"כ נכונות ומתאימות של חיים ולדר) ובמיוחד המשפט האלמותי: "כשאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד".

והשיר השני הוא השיר שסיים את השנה עם הפנים לעתיד טוב יותר: "אבינו מלכנו" של ישי לפידות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר