"שמתי את הלב על השולחן- וקרעו אותי לגזרים, אבל בזכות זה הכרתי אותה"
בתקופה שבה כתב כתבות צבע חלקם על החיים עצמם וחלקם באופן כללי, ואז הגיע טור על שידוכין שעסקו בענייניו האישיים, רוב התגובות לא הסכימו ולמרות שפתח את סגור ליבו ''קרעו אותו לגזרים'' כהגדרתו. הוא שם לב לתגובה מיוזר מסויים שחוזר על עצמו, עיתים מסכים עיתים מתווכח. תמיד בטוב טעם. זה מצא חן בעיניו והוא בדק במערכת האם ליוזר הרשום יש מייל מסויים שבו הוא רשום למערכת האתר- והיה. ומהגלגול הזה, מתגובה מתחת לכתבה ועד הקמת בית משותף, הוא החוט שממנו נפרשת השיחה כולה. הוא משתף כיצד הדברים התגלגלו, ומדגיש כי לא תמיד הדרך אל הזיווג עוברת במקום שבו מצפים לו.
החיים שלי הם סרט
עוד בזמן שהיה רווק צילם נדב סצינות רבות מחיי הרווקות שלו, על הקשיים, ההצלחות שנקטעו, הדמעות , שידוכין שזרקו אותו ממש בטלפון בלי רגישות ובכלל על המסע הארוך- רק בחתונה שלו לאחר שמצא את רעייתו הוא חיבר את כל הקטעים לכדי סרט אחד וערך אותו. בין השאר מספר נדב כי אימא שלו פישטה לו את העניין . מתחתנים כי זה דרך העולם. כך חלק מרכזי בשיחה עוסק ברצון הטבעי של האדם להקים בית. נדב מתייחס לכך שהרצון הזה אינו עניין של מה בכך גם לאלו שלא הולך להם, ומסביר מדוע הוא רואה בו חלק מהותי מהאדם. הוא נוגע גם בפער שבין הרצון לבין המציאות, ובמה שקורה ברווק שהרצון נמשך אצלו שנים ארוכות והבית עדיין לא נבנה.
פעם ראשונה שראיתי אותו בכלל
השאלה הגדולה של כל בחור בתהליך עולה גם כאן: לפי מה בוחרים. נדב מדבר על המושג עין טובה, לראות שהאדם מולך הוא בעל עין טובה. הוא מספר שעל הסרט שעליו עבד לאחר שיצא ולווה בהרצאה הגיע אליו אדם שלא ראה מעולם ואמר לו '' ראיתי את הסרט שלך.. נו נו לא משהו'', למה היית צריך לומר את זה? מה יצא לך מכך? אל תגיד כלום זו גם אופציה אבל מה עניין סתם ללכלך? נדב מדבר לא רק על המבט שצריך להיות לא רק על רשימת תכונות ועל מה שנראה מבחוץ, אלא על הלב. לדבריו, ההיכרות האמיתית נמדדת בדברים שלא תמיד נכנסים לטבלה של "דרישות מהשדכנית".
"אני רוצה בחור משעמם.."
לקראת סיום השיחה פונה נדב אל עניין הציפיות. הוא מדגיש כי אדם צריך להכיר את עצמו, לדעת מהו מקומו ומה ראוי לו, ולבחון בכנות מה הוא מביא אל הקשר ומה הוא מבקש ממנו. לדבריו, ההבנה הזו אינה ויתור אלא בגרות, והיא שמאפשרת לבחור להתבונן נכון ולא לפספס את מי שעומדת מולו. היו הרבה שלא רצו אותי וכמובן כאלו שלא רציתי אז עשיתי ניתוח קר, מה יש לי להציע ומה לא, אחת לא רצתה אותי בגלל כתבות שעשיתי, השנייה אמרה ''אני רוצה מישהו משעמם, אפור'' כך בדיוק, בסוף מצאתי מישהי שהיא כמוני לא מוגדרת. אבל התגברנו ואנחנו הורים לילדים ברוך השם, על כל דבר בחיים אפשר לקרוא סבל, אבל אפשר להחליף את הטרמינולוגיה, ולקרוא לזה עבודה. הכל משתנה.